הסיפור השבועי

עכבר העיר ועכבר הכפר //  עו"ד אייל סברו החיים בקיבוץ הם כיף אחד גדול, אם תשאלו אותי לפחות, אמנם עובדים ועובדים קשה, אבל חוסר הרדיפה אחר החומריות, השקט הנפשי שבהגשת ארוחת הבוקר, הצהריים והערב, החברה הקטנה שבה כולם מכירים את כולם ואין ממה להתבייש, או מה להסתיר, לעניות דעתי נותנים לך ב long run, חיים

מתחת לאף  //  עו"ד אייל סברו אבי היה באמצע שנות ה – 40 לחייו. סוכן ביטוח במקצועו, איש נחמד ומנומס, לא אבטיפוס של סוכן הביטוח "המציק", לכן אהבתי אותו. כשביקש פגישה עמי לא חשבתי פעמיים וקבענו למחרת בבוקר. חשבתי שאולי חורג ממנהגו ומנסה למכור לי איזו שהיא פוליסת ביטוח לכלב שעוד אין לי. אתם יודעים,

מזל טוב // עו"ד אייל סברו אבי היה גבר בסוף שנות השלושים לחייו, יעל אשתו, בת גילו. אבי סיפר לי כי נישאו ברוב פאר והדר ב"גן אורנים" לפני 6 שנים. מאז הולידו ילד אחד וחייהם היו מאושרים, הוא בעל סוכנות לצילום, עצמאי ויעל שבתחילת נישואיהם עבדה עמו פרשה לפני 4 שנים ללימודי עריכת דין, סיימה

קוף צעצוע // עו"ד אייל סברו - רז חקירות את התיק הזה קשה לי לשכוח. עם השנים אתה מתחיל לפתח אפטיות לחקירות מסוימות, למרות שלאחרים הן נראות "מי יודע מה". אבל כאמור, את התיק הזה לא אשכח. הם הגיעו אלי דרך עורך דין מקומי עבורו ביצעתי חקירות גירושין. בשיחה טלפונית מקדימה סיפר לי עו"ד אריאל

תמי, בתי הקטנה //  אייל סברו על ילדה נורמלית, שמבזבזת כסף באופן "לא נורמלי". רותי ומשה פנו אליי לאחר פעמיים שבהם ביטלו את הפגישות, בפעם השלישית הגיעו, ישבו ושטחו את בעייתם. תמי הייתה בתם היחידה, נערה צעירה, שהשתחררה משרותה הצבאי לפני כשנתיים ומאז לא מצאה את עצמה, ומשה שהיה איש רשות הדואר סידר לה עבודה,