הסיפור השבועי

מתחת לאף  //  עו"ד אייל סברו אבי היה באמצע שנות ה – 40 לחייו. סוכן ביטוח במקצועו, איש נחמד ומנומס, לא אבטיפוס של סוכן הביטוח "המציק", לכן אהבתי אותו. כשביקש פגישה עמי לא חשבתי פעמיים וקבענו למחרת בבוקר. חשבתי שאולי חורג ממנהגו ומנסה למכור לי איזו שהיא פוליסת ביטוח לכלב שעוד אין לי. אתם יודעים,

הפאב של שאולי ...והשיטה שלי לקבל השראה... // עו"ד אייל סברו "בינגו" צעקתי למסרטה בשקט הכי שאפשר, "בינגו", סוף סוף ירדה אבן מליבי, הצלחתי לפתור את תיק החקירה של שאולי שהגיע לשולחני שבועיים קודם לכן. שאולי היה בעל פאב, גבר נאה, גבה קומה, בנוי לתלפיות, רווק מבוקש וזיין לא קטן. ישבתי אצלו עם ירון החבר

סתם מכתב // עו"ד אייל סברו בפנימיית הנוער געשו הרוחות. מכתב אנונימי שהופץ בין כל דיירי הפנימייה, כולל הסגל, סיפר על "רומן" שמתנהל בין מנהל הפנימייה לאחת התלמידות בשמינית. כולם התעוררו לבוקר של ליחשושים וריכולים. התלמידה עליה נכתב סירבה לצאת מחדרה לחדר האוכל. לבסוף בלחץ אם הבית היא נאותה לעשות זאת. כשנכנסה, נעמדו כולם על

דיאטה // עו"ד אייל סברו דבורה הייתה בשנות החמישים המוקדמות לחייה, בעלה גם כן, לבני הזוג היו 5 ילדים, כולם בוגרים ועומדים ברשות עצמם, מה שלימד אותי שדבורה נישאה בגיל צעיר לאלי, שהיה מוסכניק, בעל מוסך באזור התעשייה הגדול שליד ת"א. דרורה ישבה למולי ומחתה דמעות, לפני שנה גילו אצלה את סרטן השד, עברה עליה

"הטייס והקציצה" // עו"ד אייל סברו רחל הייתה אשתו של טייס קרב בחיל האוויר, את רוב חייה העבירה בבסיסים הצבאיים של צ.ה.ל. פעם בצפון, פעם בדרום, בבסיסים אלו גם גידלה את שני בניה, תאומים בני  14 כיום. יפתח בעלה היה שם דבר בטייסת, מאחריו הילה לא קטנה של מבצעים ודברים עלומים, כך סיפרה לי, אבל