“קוקו” // עו”ד אייל סברו

היא הייתה בשנות החמישים המוקדמות לחייה, אישה נאה מאוד, מטופחת, נמוכת קומה ודקת גזרה, שביס על ראשה, חצאית ארוכה, אישה דתית, חרדית, כמות שאנחנו רואים מידי יום במדרכה שמעבר לכביש.

כשהגיע למשרדי הייתה מפוחדת נורא, ביקשה בטלפון להיכנס דרך דלת צדדית אם יש, כך גם היה, נכנסה בדלת האחורית. במהלך כל השיחה היו עינייה מושפלות, לשטיח, כמעט ולא הביטה בי ישירות, סיפרה לי על בתה. אלישבע שרה הייתה בתה יחידתה שנישאה לפני כשנה לערך, קצת באיחור אמנם, אבל בשידוך טוב, לבנו של היהלומן הידוע בקהילה שלהם, שגם כן לא השתדך עד גיל מאוחר ודחה כל בקשה של הוריו לשידוך לטובות שבבנות הצדיקות בקהילה, דווקא בתה הצנועה היא זו שצדה את עיניו. השניים נישאו כדת משה וישראל, הייתה שמחה גדולה בעיר ובקהילה שלהם, קהילה מגובשת מאוד וידועה מאוד.

לאחרונה עברה השנה הראשונה של הנישואין, בני הזוג חיו באושר לדבריה, אבל… מאוד הטרידה אותה העובדה שלא הביאו ילד לעולם. בתה כך סיפרה לי, כל הזמן טענה שמיד עם הינשאה תרצה ילד קטן ולכן לא “הגיוני” שטרם ילדה.

“כל שיחותיי עמה”, סיפרה לי, “הן פתוחות כחברות והיא טוענת בתוקף שהכל בסדר ויש קצת לחץ, לכן טרם הצליחו להיכנס להריון, אבל אני… אני חושדת שמשהו לא בסדר”, אמרה, מה לדעתך לא בסדר? שאלתי, “הוא!!!”, אמרה והביטה לעיניי באחת הפעמים היחידות בשיחה, מה, יש לו בעיה רפואית לדעתך? שאלתי, “לא”, ענתה לי, “אני רוצה שתעקבו אחריו, הוא נראה לי קצת… לא בסדר…קוקו…” ועשתה עם האצבע תנועה ליד המצח!!! תנסי להסביר לי במה? העמקתי, והיא התעקשה לא להרחיב. נכנעתי! סיכמנו כי נתחיל במעקב אחריו כבר למחרת בבוקר, למרות שאת רוב יומו אמור להעביר בלימודי תורה, החלטנו יחדיו כי נבדוק באיזה “סוג” של לימודים עוסק.

למחרת בבוקר התמקמתי בסמוך לביתם של בתה וחתנה, בית פרטי מהודר בשכונת חוילות ידועה בר”ג, גרים שם לא מעט יהלומנים, על חלקם עבדתי במהלך השנים ולכן הכרתי כל סמטה בשכונה, אמנם הבעתי פליאה על כך שבחור צעיר כל-כך מתגורר בשכונת יוקרה כזו, אבל הבנתי שהוא בא ממשפחה עשירה מאוד, אז… כנראה ששפר עליו מזלו.

בשעה 07:30 בדיוק הוא יצא מהבית, נכנס ל-B.M.W חדישה והחל בנסיעה. כעבור עשרים דקות לערך נכנס לישיבה בבני ברק, המתנתי בחוץ, מביט בהמוני הצעירים שהסתודדו בחוץ, משחקים, המתנתי להתפתחויות.

עברה שעה, שעתיים ושלוש, השמש יקדה, המזגן דפק, והבחור טרם יצא, כעבור 5 שעות, כשיצא, נכנס למכוניתו ופתח בנסיעה, כממהר למקום מסויים, כבר תוך כדי נסיעה הבחנתי כי הוריד מעליו את המעיל השחור הארוך, נשאר בחולצה לבנה.

כשיצא מהרכב בחניית עזריאלי, ראיתי כי הוציא גם את המכנס מהגרביים, מה שהפך אותו בן רגע מצעיר חרדי! לאיש עסקים, עם מכנס שחור, חולצה לבנה וזקן קצוץ בקפידה, אה כן וכיפה קטנה ושחורה.

הוא החנה את רכבו בחנייה השמורה לאורחי המסעדה הידועה שבמגדל העגול, לפיכך ידעתי לאן פניו, כשעלה למעלה, נתתי לו אויר ותוך 10 דקות בלבד קיבלתי גם אני שולחן במסעדה שהייתה ידועה בשף הצעיר והמוכשר שלה, שעושה נפלאות במטבח תוך כדי שמירה על כשרות. סרקתי בעיניי את המסעדה, עד שפגשתי בו, הוא ישב עם הגב אליי, בשולחן צדדי, עם גבר בן גילו, צעיר, חילוני, שיערו ארוך, עגיל בגבה, באוזן ואלוהים יודע היכן עוד.

מה לחרדי הזה ולצעיר הזה? למה הוריד את מעילו וסידר את מכנסיו אחרת? האם מסתיר את עצמו? היו השאלות ששאלתי את עצמי.

לפני מספר שנים היה לי מעקב אחר חוזר בתשובה , שלמד בישיבה, אבל גם סיפק סמים לתלמידי ישיבה, כך צבר עושר רב וחי חיים כפולים של סוחר סמים רציני וחוזר בתשובה.

התחלתי לחשוב שמא הבחור שלי, זהה לבחור הקודם, אולי מכאן ה- B.M.W, הרהרתי… השניים סעדו את ליבם ושתו חצי בקבוק יין אדום, כשהוגש החשבון היה זה הבחור שלי ששילם את החשבון, כשסיימתי לתעד זאת, השארתי שטר של 200 ₪ ומיהרתי לרכב, להמתין לו… והוא לא אכזב והגיע לרכב, אבל לא לבד, יחד איתו הגיע גם הצעיר החילוני, שהיה לבוש בג’ינס וכפכפים, כאילו הרגע התכוון לקפוץ לים. השניים נכנסו לרכב והחלו בנסיעה, ידעתי שהשעה הקרובה היא קריטית, היא תפתור לי את השאלות, האם בסוחר סמים מדובר? האם סתם חברות עתיקת יומין? האם משהו “מעניין” אחר?… הראש שלי הוטרד בסימני שאלה, גם כשהגיעו לחנייה של מלון הילטון, על חוף ימה של ת”א, עדיין לא ידעתי למה לצפות. כשנכנסו ללובי, נכנסתי איתם, הבחור שלי פנה לקבלה, חברו ללובי, התמקמתי בכורסא נוחה בלובי, ממתין להתפתחויות, המצלמה מצלמת וזה מה שהכי חשוב, ראיתי את הבחור משלם במזומן לפקידת הקבלה, מסתובב, קורץ לבחור החילוני וממהר למעלית, החילוני הלך אחריו. נכנסתי אחריהם למעלית, עכשיו… הדברים כבר החלו להסתדר לי, עכשיו… הבנתי למה התכוונה האמא של אשתו כשאמרה לי שהוא קצת “קוקו”, היה לה קשה פשוט לומר… הומו… השתמשה בשם… “קוקו”. במעלית כיוונתי את המצלמה לכיוון הפוך מהרגיל, כשהם יצאו בקומה 12 ופנו יחדיו ימינה, אני פניתי שמאלה, מחזיק את התיק הסמוי הפוך מהרגיל ולמעשה בכך מצלם את הנעשה מאחורי גבי, אין ספק שאחרי שנים של מעקבים וצילומים סמויים, אתה לומד לתפעל את המצלמה ללא כל קושי, בדיוק מדהים. כשהגעתי לסוף הפרוזדור, פניתי חזרה על עקבותיי, הם כבר נעלמו באחד החדרים. נכנסתי למעלית לחצתי “לובי” ומייד בדקתי מה יצא במצלמת הוידאו… כשראיתי שרואים בבירור את השניים נכנסים לאותו חדר ואת “החרדי” נותן מכה בישבן לחילוני, שיכנס לפניו במעיין “נשים קודם”, חייכתי באושר, “יש בינגו”, סיננתי לעצמי, בדיוק כשהדלת נפתחה והקשישה הצרפתייה לא הבינה מה אני ממלמל “בינגו”.

המתנתי להם בלובי, שעתיים וחצי, כשיצאו, הלכו אחד אחרי השני, “מתחכמים”, אמרתי לעצמי, “הא, מתחכמים”, הלכתי אחריהם, כשהגיעו לרכבו, נכנסו והחלו בנסיעה, אני אחריהם, בנווה צדק, בסמטה צדדית הוריד החרדי את החילוני, אני הייתי בין 2 בתים ישנים, עם המצלמה ביד, כשהחילוני הכניס ראשו לתא הנהג לאחר שיצא והדביק לו נשיקה על שפתיו… “וואהו”, “וואהו”, אמרתי לעצמי, איזה “חרמנות”… מתעד כל שניה…

הפאזל הושלם, 8 שעות מעקב היו מאחרי ומי יודע כמה חודשים עברו באי וודאות על הלקוחה שלי, האמא של אשתו של החרדי, אני מבין עכשיו מדוע סרב הצעיר המוכשר והעשיר להינשא, כי כל הנראה פחד מנטיותיו… אבל אלו היו חזקות ממנו וגם כשנישא, הלך אחריהן, ואולי בכלל אינו מקיים יחסים עם רעייתו ולכן לא מביאים ילד… כעת מחשבות רצו בראשי…

למחרת בבוקר פגשתי את הלקוחה שלי, לא אוכל לתאר במילים את פניה כשראתה את הנשיקה שנתן החילוני לחתנה בנווה צדק, הדמעות זלגו מעיניה… “ידעתי”, אמרה לי, “ידעתי שהוא “קוקו”, אמרה, הומו, אמרתי, הומו, לא “קוקו”… וזה בכלל לא קרוב ל”קוקו”, זה הוא וזהו… היא הביטה בי לראשונה, לתוך עיניי… “זו מחלה”, אמרה לי, “מחלה” ופתחה זוג עיניים כחולות גדולות… נשכתי את שפתיי ושתקתי, חשבתי שלשתוק זה המשפט הכי טוב שאמצא…

נפרדנו, מאז לא שמעתי מהם.

חפשו אותנו ב-  ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.

את ספרו של אייל סברו “זבוב על הקיר”, ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד “רז חקירות” בראשל”צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע”מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il