מעז יצא מתוק // עו”ד אייל סברו

רווית הייתה חברת ילדות שלי. יחד למדנו בבית הספר היסודי, יחד בתיכון, ונשארנו חברים טובים גם כשנישאה למושיקו, בעל עסק משגשג בתחום המזון.

כשביקשה לשוחח איתי “על כוס קפה” בביתה, חששתי שאולי בעלה עושה לה בעיות. לך תדע, למרות שהם נראים זוג מהשמיים, אולי זה אחרת בתוך הבית.

אבל הסתבר שחייה האישיים ללא פגם, ולא היתה כל בעיה בחיי הנישואים שלה.

הבעיה היתה קשורה לעסק של בעלה.

יחד איתו עבדו בעסק שלושת אחיו. מושיקו, הבכור, דאג לפרנסתם של האחים גם כשידע שהם לא מוצלחים במיוחד. כשיש פרנסה טובה ומשפחה, צריך לדאוג גם לאחים.

דורי, האח הצעיר, היה אחראי על עובדי הייצור. בין לבין הוא גם מכר מתוצרת המפעל ללקוחות שהגיעו לחנות המפעל. רווית, שסייעה לבעלה בניהול העסק, חשדה שמדי פעם הוא שם בכיסו כסף מזומן במקום בקופת העסק.

לכאורה עוד עובד שגונב ממעבידו. אבל כשמדובר באח של בעל הבית, זה כבר אחרת. גניבה כזו מלווה בפגיעה אישית. נוכחתי לדעת שמקרים כאלה לעיתים הובילו לפילוג בין משפחות, מאוחדות ככל שיהיו.

כבחורה אינטליגנטית, רווית ידעה בדיוק את אשר בידיה. גיסה היה גבר צעיר, רווק, ומה שצד את עיניה היה שלמרות שהשתכר 5,000 ש”ח נטו בחודש, הוא נהג לבזבז סכום דומה על בילויים, בגדים ובחורות מתחלפות. היא הריחה שמשהו לא תקין.

ללא ידיעתו של בעלה, התקנתי מצלמה סמויה מעל קופת העסק. את הוידיאו החבאתי במגירת הצ’קים בשולחנה של רווית. הדרכתי אותה כיצד להחליף את הקלטות מדי יום או יומיים, ונפרדנו בנשיקה על הלחי כדרכם של חברים טובים.

כעבור ארבעה ימים היא התייצבה במשרדי עם ארבע קלטות. היא נראתה נרגשת מאוד.

הכנסתי את הקלטת הראשונה לוידיאו.

דורי נראה עובד בחריצות באולם הייצור הסמוך לקופה. מעת לעת מכר גם ללקוח מזדמן, לאחר כל מכירה, הביט ימינה ושמאלה, פתח את הקופה מלמטה, ללא פעולת הדפסה, ספר שטרות והכניסם לכיס. הסיפור חזר גם בקלטות הנוספות. פעם נטל לעצמו שטרות של 50 ש”ח, 100 ש”ח, שטר של 200 ש”ח ועוד.

רווית לא טעתה. ידעתי זאת מהרגע הראשון.

היא היתה אובדת עצות.

“אייל, מה עושים עכשיו? איך אני מספרת למושיקו? הוא יהרוג אותו. וכשזה ייוודע למשפחה הם לא יסלחו לי על מה שעשיתי”.

עדיין לא היתה לי תשובה. ביקשתי זמן לחשוב על דרך פעולה. המשכנו לשוחח על העניין מספר דקות נוספות עד שעזבה את משרדי.

הדילמה היתה בהחלט לא פשוטה. אם תספר רווית לבעלה, הוא יכעס מאוד על האח הצעיר, לבטח יעיף אותו מהעבודה, ואולי אפילו יפליא בו את מכותיו. ואיך הוא יקבל את רעיון המצלמה?

למחרת טלפנתי לרווית וביקשתי שתגיע למשרדי.

לאחר שעה של שקלול כל האפשרויות, טווינו תכנית משותפת.

רווית חזרה למפעל וביקשה מדורי שיתלווה אליה בקניית מוצרי צריכה למפעל. במקום לנסוע לקניות, הגיעו השניים למשרדי.

דורי התפלא תחילה, אבל ידע שאני חבר ילדות של רווית, ולא חשד בדבר.

מיד עם כניסתם למשרד ננעלה הדלת, ומצלמת הוידיאו הסמויה הממוקמת במקום טוב החלה לתעד את הפגישה.

דורי היה בהלם ממה שראה על המסך. הוא החוויר וכבש את פניו בידיו.

רווית לא שלטה ברגשותיה. דמעות זלגו מעיניה.

אמרתי לו שרווית פנתה אלי לפני חודש (למרות שעבר בקושי שבוע), כיוון שחשדה שאחד הפועלים גונב סחורה וכסף מהקופה, ואגב כך, התגלו לנו מעשיו שלו. הסברתי לו שגניבה ממעביד היא עבירה פלילית חמורה מאוד, שהדין עליה חמור ביותר, וודאי שמושיקו, האחים וההורים לא יראו זאת בעין יפה.

הוא היה בהלם מוחלט. דקות ארוכות מלמל מילות סליחה והתנצלות.

ביקשתי מרווית שתשאיר אותנו לבד.

כעבור חצי שעה הכנסתי אותה לחדר. אמרתי לה שהנושא נסגר ביני ובין דורי, וביקשתי שתקבל את החלטתנו. היא הסכימה מיד. גם היא חששה מההשלכות של המקרה אם ייוודע למשפחה.

נפרדתי מדורי בלחיצת יד חזקה והבטחנו להיות בקשר.

למחרת, הודיע דורי למושיקו שהוא עוזב את העבודה. מושיקו והאחים ניסו לשכנע אותו שיישאר, אבל הוא היה עקשן מאוד. למושיקו לא נותרה ברירה. הוא שילם לאחיו פיצויים ודמי הבראה ואת שאר הזכויות שמקבל עובד שעוזב לאחר שנים רבות של עבודה.

כעבור שבועיים פגשתי את דורי בפתח משרדי. הוא לחץ את ידי בחמימות והודה לי על האופן שבו נסגרה הפרשה.

“אין לך מושג איך הייתי מרגיש אם עוד מישהו היה יודע על כך. תודה”, אמר.

“אל תודה לי”, עניתי, “תודה לרווית. היא זו שנאלצת לשמוע את התהיות של מושיקו, שלא מבין למה עזבת פתאום. לה מגיעה התודה”.

“כן אני יודע”, הוא השפיל מבט, “אמרתי לה”.

“בעוד שבועיים אני טס לארה”ב”, סיפר. “מזמן רציתי לטייל ולא יצא לי. זה הזמן גם לנוח קצת ולהירגע”.

עברה שנה.

באחת הפגישות החברתיות שלנו סיפרה לי רווית שדורי גר בקליפורניה. הוא התחתן, ומנהל שם עסק מצליח בתחום המזון, דומה לזה של מושיקו. עושה חיל.

מושיקו עדיין לא יודע מכל הפרשייה.

כמו במקרה הזה, קורה בחיים שבסוף הכל יוצא לטובה.

מעז יצא מתוק.

חפשו אותנו ב-  ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.

את ספרו של אייל סברו “זבוב על הקיר”, ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד “רז חקירות” בראשל”צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע”מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il