הסיפור השבועי – “טוב שכן קרוב מאח רחוק” עו”ד אייל סברו – רז חקירות

הסיפור השבועי – “טוב שכן קרוב מאח רחוק” עו”ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות

שלמה, גבר בשנות ה- 50 לחייו ישב למולי, כפות ידיו נראו חזקות, הרגשתי אותן דקות קודם כשלחץ את ידיי,

“נעים מאוד” אמר,”אני שלמה, יש לי בעיה עם אשתי”… הזמנתי אותו לאספרסו קצר, אני לקחתי כפול, שלמה

היה עצמאי בתחום דודי השמש, כל חייו הרים דודי שמש, “בצעירותי, הרמתי 1 על כל כתף”, אמר וחייך, “היום,

זקנתי, יש לי עובד רומני, הוא מרים, אני מחלק הוראות”.

שלמה ולינדה נשואים למעלה מ- 30 שנים, 2 ילדים, 3 נכדים והכל בסדר, כך לפחות חשב. לינדה עבדה כספרית,

הייתה בעלת מספרה ותיקה בשכונה בה גרו, שניהם התפרנסו יפה וחיו בסדר גמור, 3 פעמים בשנה חו”ל, הרבה

בתי מלון בארץ, בעיקר באילת והכל היה שגרתי. עד שיום אחד שלמה קיבל טלפון, זה הגיע לנייד שלו, המספר היה

חסוי, הוא ענה מבלי לחשוב פעמיים, חשב שזה עוד לקוח שהדוד הפוצץ לו, לא שיער לעצמו שהטלפון הזה עתיד

לשנות מאותו רגע ואילך את שגרת חייו… “אשתך בוגדת בך, יש לה מישהו קבוע, תתעורר”… אמר הקול הנשי וטרק…

שלמה הרחיק את הטלפון מהאוזן, הביט בצג הטלפון ולא הבין, דקה אחר כך חיפש את מספר הטלפון של המתקשרת

אבל המספר היה חסוי, הוא היה בהלם, למזלו זה קרה עת עצר בדיוק לאכול בפלאפל של התימנייה, ההיא מהמדרחוב

בראשל”צ שאין ילד שלא עמד בתור אצלה בעשרים השנים האחרונות… האוכל כבר לא עבר לו בגרון, הוא זרק את

הפיתה הצידה, העובד שלו, גרישה, שאל, “קרה משהו???”, “לא, לא”, סיפר לי שענה לו ומאותו רגע השתנו חייו.

“אני לא מתפקד, לא מצליח להירדם בלילה, אני משתגע”, “רגע, תירגע”, אמרתי, “יש לך סיבה לחשוד?” שאלתי,

“זהו, שלא”, ענה לי, “הכל בסדר בינינו, גם אם לסקס אתה מתכוון הכל בסדר”, “אז למה שלא תתעלם מהטלפון

הזה?” שאלתי, “אני מרגיש שהיה משהו בטלפון הזה, הוא היה נשמע אמין מאוד, לא יודע מה ולמה, אבל יש לי

הרגשה שאני ישן בעמידה ולכן אני אצלך”…

שלמה סיפר לי על שגרת יומה של לינדה, הבנתי שהיא יוצאת מהבית ב- 9, פותחת ת’מספרה ב- 09:10, חוזרת

ב- 18:00 לערך הביתה וזהו זה. יש לה קהל לקוחות רב וקבוע, רובם ככולם תושבי השכונה בה התגוררו.

אם כך, המעקב יהיה קל, סיכמנו את המחיר ונפרדנו בלחיצת יד… כואבת משהו.

למחרת בבוקר ב- 9, כבר המתנתי מחוץ לבניין המגורים של לינדה ושלמה, היה זה בניין בן 20 שנים לפחות, הם

גרו בקומה ה- 6 מתוך ה- 8, לא הייתה לי בעיה להמתין בחנייה שלהם, היא הייתה משותפת ל- 3 בניינים גבוהים

וחוץ ממני היו לפחות עוד 2 אנשים ברכבים, כנראה שהדבר שגרתי… הרהרתי.

היא ירדה ב- 9 ו- 2 דקות, הניעה את הפונטו שלה ונסעה 3 דקות בדיוק עד למספרה שהייתה ממוקמת באמצע מרכז

מסחרי, שם פתחה את המספרה ונכנסה פנימה.

תפסתי עמדת תצפית/צילום הכי טובה שאפשר, היא הייתה במפרץ חנייה למול מרכז החנויות, עכשיו כל שנותר לי היה

להמתין ולראות מה קורה איתה. השעות הראשונות עברו בסדר גמור, היא קיבלה לקוחות ועוד לקוחות, היה גם גבר 1,

אבל בעיקר נשים, בשעה 14:30 לערך הבחנתי כי היא דוחה לקוחה ומסימני הידיים הבנתי כי מדובר בעוד שעה קדימה

והיא החלה לקפל את המספרה, להכניס את מתלה המגבות פנימה והופ’ נעלה את המספרה, הנעתי את הרכב, גם היא,

היא נסעה 3 דקות וחזרה לחניית ביתה ועלתה במעלית, הספקתי לראות את המעלית נעצרת בקומת המגורים שלהם,

ציינתי בדוח המעקב את השעה וחזרתי להמתנה. עברו שעה וחמש דקות והיא יצאה מהבניין ומיהרה ברכב כשהטלפון

הנייד באזנה. כשהגענו חזרה למספרה, חיכתה לה הלקוחה שדחתה קודם ליד הדלת, הבנתי מייד שהיא זו שהתקשרה

וחזרתי למצב תצפית. ב- 18:15 היא נעלה את המספרה בשנית וחזרה הביתה, הרכב של שלמה עם פרסומת דודי

השמש כבר חנה ליד הרכב שלה.

שעתיים אחר כך, כשהייתי במשרד, מעביר את סרט הוידאו למחשב, התקשר איתי שלמה, “נו… איך היה?” שאל, “הכל

היה שקט, עבדה כרגיל, הלכה הביתה באמצע היום לשעה וחזרה לעבודה”, אמרתי, מתוך מחשבה שהכל שגרתי, שלמה

שאל “הביתה? מה פתאום הלכה הביתה באמצע היום???” וניכר כי הדבר היווה הפתעה עבורו, “אין לי מושג”, אמרתי

והסברתי לו את השתלשלות הזמנים, הלקוחה שנדחתה והמעלית שנעצרה בקומת דירתו. שלמה אמר “מוזר, טוב מחר

כרגיל”, אמר לי וניתק.

למחרת, בעוד אני בדרכי למקום ההתמקמות שלמה התקשר, “תשמע אייל”, אמר לי, “משהו מוזר פה, שאלתי את לינדה

איך היה בעבודה, אם הכל היה שגרתי והיא אמרה כן, שאלתי אותה למה לא ענתה לי לטלפון במספרה כשחייגתי בצהריים

(בדיוק בשעה שאמרתי לו שהיא בבית) טענה כי הייתה באמצע “צבע” עם לקוחה וכעסה עליי שאני בכלל שואל שאלות,

מה אתה אומר?”… שאל, עצרתי בצד הדרך, “אם כך”, אמרתי, “התמונה משתנה, תקפוץ אליי למשרד בעוד חצי שעה”,

אמרתי ועשיתי פניית פרסה, ממהר למשרדי. כעבור חצי שעה ישבנו אחד מול השני, שוב כאבה לי היד מהלחיצה שלו,

הסברתי לו כי אני משוכנע שהיא הייתה בבית, ניתחנו את השיחה שלו עם לינדה, “אם היה לה איזשהו כאב בטן, או משהו

לא מחשיד, אז הייתה אומרת לי ונגמר הסיפור, אני לא מבין למה שיקרה”, “כנראה שיש לה מה להסתיר”, אמרתי והסברתי

לו כי נוכל להתקין מצלמה סמויה בביתו לברור הנעשה בדירה כשהוא בעבודה, כמובן שלפני כן שאלתי אם “יש מצב” שהיא

תביא מישהו הביתה, אבל הוא שלל זאת לחלוטין ולמרות זאת הסכים איתי. קבענו את ההתקנה יום למחרת.

למחרת בבוקר המתנתי לה שוב, כשירדה נסעה וקיבלה את הלקוחה הראשונה והשנייה נכנסה להמתנה, מיהרתי לביתה,

שלמה המתין לי ברחוב סמוך, הגענו לחנייה, עליתי אל ביתם של שלמה ולינדה עם תיק הציוד הגדול שלי, כעבור שעה וחצי

לערך יצאתי מהדירה, מיקמתי את המצלמה מהמטבח לכיוון הסלון ודלת הכניסה, את הוידאו החבאתי בחדר העבודה שהיה

שם לשלמה וחזרתי למשרד. “עכשיו אין צורך לעקוב יותר, רק תבוא אליי עם הקלטת בכל יום שתוציא את זו של יום קודם”.

נפרדנו וראיתי כי שלמה מתוח לחלוטין.

עברו יומיים, שלמה התקשר אליי ב- 09:30 בבוקר וביקש להגיע לאחר שהחליף קלטת. כשהגיע למשרדי הכנסנו את הקלטת

לוידאו בחדר הצפייה ונתתי לו לצפות בה לבד, עם כוס אספרסו כפול. עברה חצי שעה והוא צעק, “אייל, בוא מהר”, נכנסתי

לחדר והוא הצביע על מסך הטלוויזיה, השעה הראתה 14:10, לינדה נכנסה הביתה ונבלעה בחדרים הפנימיים, כעבור 10

דקות יצאה עם חלוק, היא חייגה בטלפון הנייד שלה וכעבור דקה ניגשה לדלת… פתחה אותה… “בת זונה, בת זונה”… מלמל

שלמה, “אני לא מאמין!!!” אל הדירה נכנס גבר בשנות החמישים לחייו, שלמה זיהה אותו מיד כשכן בבניין, קומה אחת מתחתם,

האיש התנפל על לינדה ופתח את כפתורי החלוק, היא הפשילה אותו מחולצתו וירדה על ברכיה… שלמה אחז בפניו בשתי כפות

ידיו… השניים קיימו משגל בסלון הבית, הדבר ארך כעשרים דקות לערך, לאחריהם התלבשו, לינדה מזגה כוס קולה לשכן, הוא

שתה, נישק אותה שוב ושוב ויצא מהבית, לינדה התלבשה ויצאה מהבית… שלמה היה המום, יצאתי מחדר הצפייה בשקט ונתתי

לו זמן לעכל את מה שראה. כעבור 15 דקות בהן אני מניח הריץ קדימה ואחור את הקלטת שוב ושוב נכנס לחדרי, “אני חושב

שאפשר לפרק את המצלמה, מספיק לי מה שראיתי”, אמר, קבענו כי נעשה זאת מחר בבוקר.

למחרת בבוקר, כשלינדה יצאה לעבודה פירקתי את המערכת ונפרדתי משלמה. מאז עברו מספר חודשים, כמעט שנה לדעתי,

לפני יומיים התקלקל לי הדוד, ביקשתי ממזכירתי להזמין מישהו והמתנתי בבית, שלמה הגיע…

הם התגרשו, הוא עזב את הבית, גם השכן התגרש, היה סיפור גדול. שלמה חי בדירה מושכרת, חדשה בשכונה אחרת בעיר,

עם גברת חדשה… זו שהתקשרה באותו יום כשהיה בפלאפל, אשתו של השכן מלמטה…

https://www.facebook.com/eyal.sabro

רוצים לקבל את הסיפור השבועי בכל שבוע מאת החוקר הפרטי אייל סברו? הצטרפו לרז חקירות בפייסבוק!
להזמנת הספרים: “סודות” של החוקר הפרטי ו“זבוב על הקיר” – חייו של החוקר הפרטי מאת החוקר הפרטי אייל סברו רז חקירות לקטעי וידאו של אייל סברו החוקר הפרטי – רז חקירות היכנסו.