הסיפור השבועי - "אנג'לינה ג'ולי ואני" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי - רז חקירות היא הייתה אישה בשנות הארבעים לחייה, הביטה בי בעיניי שקד שחורות וחייכה חיוך מדהים שחשף טור שיניים בוהקות מלובן. "...אני רוצה שתתפוס אותו, שתראה לו מאיפה הדג משתין, הוא בטוח שהוא מלך העולם ואני הקטנה שלא אצליח להוכיח כלום...תראה לו...." אמרה

סליחות // עו"ד אייל סברו יום הכיפורים מזכיר לי תמיד את הסיפור על ערן, סיפור שקרה לי במהלך השנה שעברה, ובגלל שהיו בו המון המון "סליחות" קושר אצלי ליום הכיפורים. ערן היה גבר בשנות הארבעים המוקדמות, ממוצע קומה, ממוצע משקל, שיער שחור קצוץ וידיים של יהלומן, אצבעות דקות, עדינות, למעלה מ- 15 שנים עסק ביהלומים,

החשוד העיקרי // עו"ד אייל סברו ויקטור היה גבר בסוף שנות הארבעים לחייו, ירקן, איש נחמד. במהלך 3 השנים האחרונות דאג לי לירקות לבית. בכל פעם שאישתי התקשרה, עברו שעתיים בלבד והירקות כבר היו מונחים על מפתן הדלת. כשהייתי עובר למחרת לשלם לו, תמיד היה מחויך, תמיד הביע התעניינות בחקירות. "תגיד, רואים הרבה בחורות עירומות?"

ניאופים במוסך// עו"ד אייל סברו ענת הייתה בחורה בסוף שנות ה-20 לחייה. נשואה 5 שנים ואמא לילד מקסים בן 3. היא עבדה בעסק המשותף עם בעלה מוני, מתקין מערכות אזעקה לרכבים. הכרתי אותה כשהתקנתי שם מערכת אזעקה לרכב. כשביקשתי ממנה חשבונית מס על שם רז חקירות היא הרימה את ראשה. "אתה אייל מרז חקירות?", שאלה

החוג לציפורניים // עו"ד אייל סברו רקפת הייתה צעירה בסוף שנות העשרים לחייה. קומתה 1.70,  מבנה גוף מעט מלא, שיערה שחור ארוך ועיניה כחולות גדולות. "סקסית מאוד", הגדיר אותה עומרי, בעלה, איש קבע, קצין בחיל האוויר. את עומרי הכרתי היטב. הוא היה אביו של ילד מקסים בגן הילדים בו התחנך בני רז. במהלך השנים נוצרים