סליחות // עו"ד אייל סברו

יום הכיפורים מזכיר לי תמיד את הסיפור על ערן, סיפור שקרה לי במהלך השנה שעברה, ובגלל שהיו בו המון המון "סליחות" קושר אצלי ליום הכיפורים.

ערן היה גבר בשנות הארבעים המוקדמות, ממוצע קומה, ממוצע משקל, שיער שחור קצוץ וידיים של יהלומן, אצבעות דקות, עדינות, למעלה מ- 15 שנים עסק ביהלומים, בעסק שהוריש לו אביו.

בעסק היו 5 פועלים והכנסות נאות, היו תקופות שהעסיקו 25 עובדים, אבל הכלכלה העולמית בשוק היהלומים, כך הסביר לי, פגעה בהם קשות והעסק הצטמצם עד מאוד. ערן ערך לי סקירה ארוכה אך מעניינת על תחום היהלומים, מה שאהבתי מאוד ועניין היה נושא "האמינות". מסתבר שבעסקי היהלומים עובדים בעיקר על "אמינות", מעבירים יהלומים מאחד לשני, בסכומים של עשרות ומאות אלפי $ והכל על בסיס של… תקיעת כף, ללא כל בטחונות, למעט שמו הטוב של מקבל הסחורה ורמת האמינות שצבר עם השנים… מעניין מאוד הרהרתי לעצמי.

אבל לא בשל עסקי היהלומים פנה ערן אליי.

ערן היה נשוי מזה 15 שנה ללאה, אשה יפה ממוצא ארגנטינאי שהכיר בעת שעבדה בבניין בו שכנה בעבר המלטשה הגדולה שלהם. היא היתה לדבריו, הבחורה הכי יפה שהגיעה לעבוד בבניין המשרדים הישן שבמתחם הבורסה בר"ג, עבדה כפקידה במשרד רו"ח גדול. בתחילה כשנפגשו במעלית, סיפר לי, חייכו אחד לשני, כעבור שבועות, הזמין אותה לקפה במלטשה וכעבור 8 חודשים התחתנו ברוב פאר והדר, הראוי לבנו של איש יהלומים מכובד ב"בורסה".

לא נולדו להם ילדים, מסתבר שלאה סבלה מעקרות, עליה לא ידעה טרם נישאו, בני הזוג לא הצליחו, למרות טיפולים רבים להביא ילד לעולם, רק בשנתיים האחרונות, כשהשלימו עם הנושא, פנו לשירות למען הילד וכיום נמצאים הם, כך טען, בראש הרשימה לאימוץ ילד. "בקרוב נאמץ ילד או ילדה, אני מאמין שאז חיינו ישתנו", אמר ועיניו "הוארו" פתאום. לאה היתה קוסמטיקאית, למדה בבית ספר כזה, ועברה קורסים שונים, ולאחר שנים של התעסקות בלמידה וצבירת לקוחות בודדות, הפכה לקוסמטיקאית בעלת שם באזור מגוריהם. ערן רכש בית פרטי בשכונה יוקרתית עם יחידה קטנה בצידה שיועדה לעבודתה של לאה ואכן העסק פרח, לאה היתה מאושרת ושמה הלך לפניה, חיינו חיים שיגרתיים, אמר לי, עד אותו היום בו קיבלתי כאב בטן נוראי ושילשולים…"מעניין"…אמרתי…מה הוביל לכאב הבטן שאלתי…? "לא, זה לא משנה…כאבי הבטן , המשיך וסיפר לי ערן שלחו אותי הביתה באמצע היום, בהפתעה, אפילו לא הספקתי לצלצל ללאה ולעדכן אותה…כשנכנסתי הביתה, מצאתי את לאה עם גבר שלא היכרתי, יושבים יחד בסלון שלנו ושותים קפה…"אז מה" התרסתי…ערן הבין אותי, אבל סיפר לי כי הסתבר שהאיש לקוח של לאה. יש המון גברים שעושים טיפולים אצלה, אבל אף אחד לא מגיע אל סלון הבית שלי, יש לה מקום מחוץ לבית…"לפחות כך חשבת, עד שהגעת באותו היום בגלל כאב הבטן"…אמרתי, והא אמר…נכון!!!.

ערן סיפר לי כי ניסה להבין מלאה מה עשה האיש אצלו בסלון אם היה רק "לקוח", התשובות שלה, וההתנהגות שלה, מאז אותו אירוע שהיה לפני חודש לערך…מובילים אותי אליך. לאה מאוד השתנתה בחודשים האחרונים, ועוד יותר בחודש האחרון. קורים יותר מדי דברים, וקרו דברים שכשאני מקשר אותם אני מגיע לכך שפשוט יש דברים בגו ואני לא שמתי ליבי אליהם עד כה. סיפר ואני התחלתי להבין…

למחרת בבוקר, בתיזמון ידוע מראש ומתוכנן  לקפידה יצאה לאה מביתה לרואה החשבון שלה ושל ערן, למסירת החומר החודשי וטיפולו.

עוקביי, ליוו אותה צעד צעד, רחוב רחוב, בו בעת נכנסו לאותו "סלון" מדובר ציקי הטכנאי ואנוכי, לעבודה בת שעתיים לערך…בסיומה, הבטנו שלושתינו, ציקי, ערן ואני לעבר שעון הקיר העתיק שעמד בפינת הסלון והשקיף לעבר כל הסלון הגדול וכניסת הבית וחייכנו…"מדהים" אמר ערן, "לא רואים כלום"…חייכתי וטפחתי על כתפו של ציקי, "מקצוען אמיתי". לקחו עוד 10 דקות להסביר לערן איך עובד הווידאו המיוחד שהוסלק במקום מסתור בבית שמקליט כל מה שקורה בסלון 24 שעות, על קלטת רגילה של 3 שעות (פלאי הטכנולוגיה) ונפרדנו כולנו בחיבוק ידיים, איש איש לדרכו.

למחרת, דיווח לי ערן כי החליף קלטת, והכל עובד כמו שצריך וביקש להעביר לי לצפייה את הקלטות, מאחר ורציתי להיות "נחמד" ומאחר ובד"כ אני כזה, הסכמתי (למרות שלא אהבתי זאת) וכעבור יום נוסף קיבלתי 2 קלטות למשרדי וישבתי לצפות בהן.
עד לאותו ערב צפייה במשרדי, לא ראיתי את לאה, מסתבר שהיא הייתה ונשארה בחורה יפה, חטובה, בעלת חזה גדול ועומד כשל ילדה בשלה בת 16 ולבוש נועז…כשנכנסה לביתה לאחר שעות עבודתה ונשארה בתחתון בלבד בסלון הבית…חייכתי…צ'ופרים של חוקר, הרהרתי לעצמי…נזכר בחברי הטוב, שמפציר בי מזה שנים להביט בחלק ממרכולתי, לשוא כמובן. אכן היה מה לראות, לאה היתה "פגזית". כבר בקלטת הראשונה הוא נכנס לביתה, כבן 35 לערך, שרירי, גבר נאה, מייד שסגרה את הדלת מאחריו נצמדה אליו, הפשיטה אותו והשניים קיימו יחסי מין בעמידה, על פינת האוכל הסמוכה לסלון. עיניי היו פעורות… וואהו…כבר ביום הראשון…ניכר כי ההיכרות של לאה עם הבחור היתה ארוכה, לאחר שסיימו לקיים יחסים, עישנו סיגריה ושתו קפה, תוך שלאה דואגת ללטף ולפנק את הבחור וזה השתרע, עירום על סלון הבית, כאילו והיה ביתו שלו (אין ספק שהאיש היה דייר של קבע במקום). הרהרתי באם לשתף את ערן כבר לאחר הקלטת הראשונה או להמתין לבאה, החלטתי להמתין והחלפתי קלטות בווידאו…הרצתי קדימה, קדימה וקדימה עד ששניהם נכנסו שוב באותה שעה בצהריים לערך, ושוב חזר הריטואל, הפעם בסלון…בישיבה, הבטתי בשניהם… המשגל היה לוהט, הפעם לאחר המשגל, נשאר הבחור לאכול צהריים עם לאה. עכשיו ניסיתי לשער, באיזה שלב נכנס לפני חודש ערן לביתם…לפני או אחרי… כמובן שאחרי…כי בפעמים שצפיתי הבחור מתחיל "במלאכה" עוד לפני שמתיישב ולכן הנחתי כי ערן נכנס מייד לאחר המעשה.

גם הפעם הרהרתי באם להתקשר עם ערן או להמתין, החלטתי להמתין לטלפון ממנו, חבל שאהרוס לו את היום חשבתי לעצמי, וכשטלפן למחרת, פתח את השיחה באומרו כי עדיף להמתין לסיום שבוע המצלמה ורק אז לשמוע את הנעשה בבית ובכך פתר לי למעשה את ההתלבטות.

מתוך 7 ימי תיעוד, ביקר הבחור 5 פעמים בביתם של לאה וערן, בכל ביקור קיים יחסים עם לאה, בכל פעם חוזקה אצלי האבחנה הראשונית כי לאה פשוט אהבה את הבחור, ראיתי זאת בכל פעם מחדש ובכל פעם קצת יותר…

באחת הקלטות, במהלך הצפייה, נקראתי לטלפון לשיחה בהולה מחו"ל, שיחה שארכה למעלה מחצי שעה. כשחזרתי לקלטת שעדיין עבדה בחדר הצפייה על המרקע, ישבתי לאספרסו, נח קמעה והבטתי בקלטת…ערן כבר היה בבית… השעה על הוידאו בתחתית ימין של התמונה היתה 22:30, ערן ולאה ישבו במטבח לאכול. עברו 10 דקות…ואני רתחתי…הייתי בהלם… הכנסתי את הקלטת הראשונה שוב והתחלתי להריץ "קדימה". לאחר שסיימתי להחליף את כל הקלטות הייתי עצבני מאוד…חיכיתי לערן!!! עברו יומיים והוא הגיע בבוקר…

לחצתי את ידו, אבל החיוך שלו נמחק מהר כשאמרתי, "קח את הקלטות, צפה בהן לבד, אינני מעוניין לעשות זאת עבורך"…הוא פער עיניו…היה בהלם… "ותעשה לי טובה" המשכתי, "אם תראה אותי ברחוב, תבחר במדרכה השניה, אני חושב שזה ייטב לשנינו, ועכשיו, תודה רבה לך ו"צמצם" את נוכחותך במשרדי ל-0"!!!.

ערן היה מוכה הלם, הייתי מוכה כעס…ערן ניסה לשאול מה קרה, ואני התעקשתי, צא מייד מהמשרד או שאצטרך להוציא אותך בעצמי…איימתי…והוא מיהר לצאת….

לאחר שיצא, מזכירתי עמדה בסמוך לחדרי ושאלה, "אייל, הכל בסדר"?, כן עניתי, הדבקת את המדבקות עם השעות שביקשתי על הקלטת, שאלתי והיא השיבה בחיוב.  יופי אמרתי, אני מקווה שיהנה מהצפייה.

עברו שבועיים לערך…מכתב רשום הגיע לשולחני, על המעטפה לא נרשם שם השולח, פתחתי את המעטפה והתחלתי לקרוא את המכתב בן 2 העמודים, עיקר המילים בו היו סליחה, סליחה ושוב סליחה… על החתום היה ערן…ניסה לתרץ את מעשיו "בתקופה קשה" אבל רק שמו העלה בי את חמתי…התמונות של ערן מכה קשות (!!!) את לאה בכל ערב, באופן שיטתי עדיין רצו בראשי, מה הוא חשב שהמצלמה לא תראה זאת, או שאפסיק לצפות ברגע שהוא נכנס הביתה. הבחור פשוט היכה אותה ללא רחם בכל לילה… כל ארוחת ערב נסתיימה באישתו מקופלת על הריצפה וערן עומד מעליה, מוקף בזעם ואימה…לעזאזאל, סיננתי…איזה עולם!!! ועוד בא להזמין חקירה…

חפשו אותנו ב-  ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.

את הספר "משולחנו של חוקר פרטי"  הכולל למעלה מ- 50 סיפורים ניתן לרכוש בטלפון 9566060-03.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il