קוף צעצוע // עו”ד אייל סברו – רז חקירות

את התיק הזה קשה לי לשכוח.

עם השנים אתה מתחיל לפתח אפטיות לחקירות מסוימות, למרות שלאחרים הן נראות “מי יודע מה”. אבל כאמור, את התיק הזה לא אשכח.

הם הגיעו אלי דרך עורך דין מקומי עבורו ביצעתי חקירות גירושין. בשיחה טלפונית מקדימה סיפר לי עו”ד אריאל שמדובר ב”מקרה קשה” וביקש את טיפולי המסור.

הם היו זוג צעיר, בשנות ה-20 לחייהם. הוא מורה לחינוך גופני בבית ספר תיכון בראשון לציון, היא מורה לספרות בתיכון אחר.

הבעיה היתה עם בנם עמרי בן השנה וחצי.

את רעיה המטפלת הם הכירו בהמלצת השכנים. “היא מקסימה”, אמרו, “מטפלת ממש כמו אמא. שכרנו את שרותיה למרות שהיו אחרות, נחמדות לא פחות ממנה ויקרות פחות. אבל בגלל ההמלצה של השכנה בחרנו בה”.

הבעיות החלו לפני כחודשיים בערך.

“עמרי החל להתנהג באופן מוזר”, סיפר האב. “עצבני מאד, בוכה ללא הרף, במיוחד בבוקר לפני שאנחנו נפרדים ממנו הוא פשוט מסרב לרדת מכתפיי”.

העבודה היתה קלה. אבי הטכנאי התקין את המצלמה הסמויה בחדר של עמרי בתוך נקודת חשמל, ובתוך שעון הקיר בסלון.

כעבור שבוע הגעתי לביתם כדי לפרק את הציוד.

שעה שאבי עסק במלאכה שתיתי קפה ואכלתי עוגת שוקולד שהכינה המורה הצעירה. “אני חושב שכדאי שתעברי ללמד כלכלת בית”, אמרתי וצחקנו.

אבל לא להרבה זמן.

הצפייה בקלטת הראשונה הדהימה אותנו.

רעיה נפרדה מההורים בשעה 07:15. היא נכנסה למטבח, הכינה קפה ולקחה את עמרי על הידיים. הכל היה בסדר עד השעה 10:20 לערך. ואז ראינו שעמרי צורח.

כאן אעצור ואספר לכם על טכניקת הקוף. בהקלטות וידיאו סמויות, חוק האזנות הסתר אינו מתיר להשתמש בקול. לפיכך בכל התקנת ציוד וידיאו סמוי אינני מחבר את אופציית הקלטת הקול למערכת.

אבל במקרה הזה היינו חייבים לשמוע את התגובות של עמרי כדי ללמוד מכך על יעילותה של המטפלת.

לכן השתמשתי בטכניקת הקוף שהמצאתי.

כשרז, ילדי היקר, היה בן שנה, הוא קיבל במתנה מדודתו איה קוף צעצוע שישב בקופסת קרטון צבועה יפה. גדולתו של הקוף היתה שברגע שמחאנו כף סמוך אליו הוא נע ימינה ושמאלה. כשצעקנו בקול רם הוא רקד.

ביום ההתקנה בבית הוריו של עמרי, צירפתי את הקוף לפריים של התמונה.

ונחזור לעניינו. בשעה 10:20 לערך הקוף זז. הבנו שעמרי בוכה. ראינו גם את תנועות פיו וידיו. בשלב מסוים החל הקוף לרקוד ואז הבנו שהילד בוכה בחוזקה.

בשלב זה רעיה ניגשה למיטתו והכניסה לפיו מוצץ. הוא לא רצה את המוצץ. היא הרימה אותו על חזה אך הוא המשיך לבכות. ואז היא החזירה אותו למיטתו ולפתע סטרה לו בחוזקה.

הילד צרח…

התמונות היו קשות והלב כאב מאוד.

המקרים חזרו על עצמם בסצינות נוספות.

עמרי בכה ככל הילדים, אבל המטפלת, שעם השנים איבדה ככל הנראה את סבלנותה, הפליקה לו, צבטה אותו ולעיתים אף הניחה על פניו כרית ל-3-2 שניות.

היינו בהלם מוחלט. אפילו אבי הטכנאי, שהיה רגיל למקרים קשים של בגידות, אלימות במשפחה, סמים, התקשה הפעם לא להתרגש.

אין ספק, מדובר במעשה נבלה.

מכאן והלאה הסיפור התגלגל ככדור שלג.

רעיה זומנה בערב להורים. גם אני הייתי שם. חשפנו בפניה את המצלמה הסמויה והקרנו קטע קטן מהתיעוד של מעלליה.

היא פרצה בבכי, ביקשה סליחה התנצלה, התחננה, אבל לשווא.

רעיה פוטרה בו ברגע. היא ויתרה על שכרה החודשי ופיצתה את ההורים בעלות ההתקנה הסמויה.

היא התחננה שלא נערב את המשטרה והתקשורת בעניין. השארתי את ההחלטה על כך בידי ההורים.

עד היום אינני יודע כיצד הסתיים העניין. כבר התרגלתי לכך שלעיתים חלק מעבודתי הוא להסתלק כמו שהגעתי.

אותו לילה התקשיתי להירדם. חשבתי על רז, הילד שלי בגן הילדים.

קמתי ולקחתי אותו למיטתי.

חפשו אותנו ב-  ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.

את ספרו של אייל סברו “זבוב על הקיר”, ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד “רז חקירות” בראשל”צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע”מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il