הסיפור השבועי – “יום לימודים ארוך” עו”ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות
יורם היה גבר בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, ישבנו במשרדי בוקר אחד בהליך יעוץ שיגרתי. יורם, גבר גבה קומה (190)
ורזה,מה שהשווה לו מראה של שרוך, היה עצוב מאוד, פניו היו נפולות במהלך שיחה שארכה כשעה כמעט ולא הישיר מבט
אלי, עיניו היו מושפלות כל זמן השיחה. “אני לא מאמין שבלה בוגדת בי, אני גם לא רוצה להתגרש ממנה, אני אוהב אותה”,
אמר והייתה זו אחת הפעמים הבודדות שהישיר מבט אליי, כאילו ולהסביר לי שלא יוותר בקלות עליה, גם אם היא בוגדת.
הם היו נשואים 18 שנים, במהלכם נולד להם בן אחד, נער לפני גיוס, מנגן בפילהרמונית הצעירה, התגאה בפניי. “בלה היא
אישה טובה, משהו קרה לה, הכל התחיל כשביקשה ללמוד לפני חצי שנה לערך, רצתה להעשיר את עצמה. מזה 10 שנים
היא עובדת בחברת גז גדולה כמנהלת לשכה של אחד הבכירים, שם הציעו לה כבונוס שנת לימודים לתואר ראשון במנהל
עסקים, על חשבונם והיא רצתה לנצל זאת. כמובן שנתתי את כל תמיכתי, שמחתי בשבילה וראיתי שאחרי 10 שנים סוף סוף
יהיה לה אתגר אמיתי, כי את עבודתה עשתה “בהליכה”, מה שנקרא. היא החלה ללמוד פעמיים בשבוע, יום אחד מהבוקר
ויום אחד מאחר הצהריים. כבר מהתחלה קרנה מאושר, התחילו להגיע אלינו הביתה סטודנטים וסטודנטיות ללימוד משותף,
הייתי מכין להם קפה בזמן ששקדועל עבודות כאלו ואחרות והכל היה בסדר אצל בלה, אבל לא אצלי. מאז שהחלה ללמוד
הפסיקה להתעניין בי, יותר ויותר, כולל אגב עניין יחסי המין, זה הפך לפעם בחודש, מה שהחשיד אותי כי לא התאים לבלה
שהייתה היוזמת ביחסים בדרך כלל”, “אהמממ”… אמרתי, “מעניין מאוד… אז למה באת דווקא עכשיו?” הקשתי, “כי לא
יכולתי לשמור בבטן יותר את מה שאני רואה בהודעות S.M.S שלה. התחלתי לחטט בטלפון הסלולארי ולקרוא הודעות
שקיבלה ושלחה למישהו שלומד איתה ומסתבר פתאום שהוא לא רק לומד איתה, אלא גם… אותה”, “מה אותה?” שאלתי,
“נו, אתה יודע…דופק אותה”, “הבנתי עכשיו”, אמרתי.
למחרת ב- 15:00 בצהרים התמקמתי בסמוך למקום עבודתה בתל אביב, בלה יצאה כעבור 5 דקות בדיוק, נכנסה לפיג’ו
אדומה והחלה בנסיעה, עשרים דקות אחר כך נעצרנו בחנייה של בניין משרדים ענק שבו היו גם באולינג בו שיחקתי עם
חבריי מדי פעם וגם מכללה מרשת ידועה. בלה החנתה את הפיג’ו בחניון הגדול הסמוך ומיהרה לבניין. מיהרתי אחריה,
היא נכנסה למעלית גדולה עם קבוצת ממתינים, הצטרפתי גם אני לכניסה וגם ליציאה בקומה ג’. היו שם עשרות סטודנטים
צעירים וצעירים רובם, אבל גם מבוגרים יותר, כולם עם קפה ביד וסיגריה, צוחקים ומשוחחים. תפסתי פינה וכיוונתי את
המצלמה הסמויה לבלה, ראיתי אותה מנשקת על הלחי 5,6 חברים, בנות ובנים, עמדו בקבוצה בפינה ושוחחו על העבודה
של השבוע שעבר. כשנכנסו לאחת הכיתות, עליתי קומה, מצאתי פינה שמשקיפה מלמעלה על הכיתה שלהם והמתנתי.
עברו 50 דקות והם יצאו שוב, ראיתי אותה שוב פעם עם קבוצת תלמידים, רובם מהקבוצה הקודמת, דיברו, צחקו ונראה
כי הכל תמים. כשנכנסו לכיתה ירדתי חזרה לרכב החלטתי להמתין לה. בערך בעשר בלילה הם יצאו כולם, גם בלה. לאחר
פרידות מנושקות (מלשון נשיקות) כל אחת ואחד נכנס לרכבו, חלקם בזוגות ונעלמו. נסעתי אחריה, היא הייתה לבדה,
ליוויתי אותה כשהגיע לבניין מגוריה, נאנחתי בחוסר שביעות רצון. מה לעזאזל פספסתי, הרהרתי לעצמי, מה לא ראיתי…
למחרת בבוקר דיווחתי ליורם על ערב אמש, סיפרתי לו כי הגברת נקייה כמו יונה צחורה, כל עוד אני צריך להחליט לפי
המעקב של אמש. סגרנו כי נעקוב אחריה גם ביום הלימודים הבא, מהבוקר, הרגשתי שיורם היה יותר מרוצה מאשר
מאוכזב.כנראה שמרוב שרצה לא לאבד אותה קיווה בסתר ליבו כי באמת אין כלום והודעות ה- S.M.S שמצא אצלה,
הם אולי “טעות”.
עברו יומיים והמתנתי ב- 07:30 בבוקר ליציאתה של בלה ליום לימודים ארוך והיא אכן יצאה, לבושה במיני קצרצר
וחולצת טריקו צמודה שהבליטה גוף חטוב וחזה מכובד בהחלט, בכלל היא הייתה אישה נאה מאוד, גבוהה, בלונדינית,
חטובה, כזו ששווה לסובב אחריה מבט כשהיא עוברת מולך ברחוב.נסעתי אחריה, הי, מה קורה פה? אמרתי לעצמי, זה
לא הכיוון בכלל לאן היא נוסעת ??? בלה נסעה לכיוון אחר לגמרי, כעבור 10 דקות הבנתי שזה לכיוון מקום עבודתה.
התחלתי לפקפק, אולי יורם טעה והיא בכלל עובדת היום, אולי שכחה איזו מחברת בעבודה, אולי ואולי, החלטתי להמתין
ולראות איך יתפתח היום. עברו 10 דקות נוספות והיא הגיעה למקום עבודתה , אבל לא נכנסה, המתינה בסמוך לבניין
החברה. גבר בשנות החמישים לחייו נכנס לרכבה, הוא היה ממוצע קומה, מקריח, לפני שנכנס לרכב הביט ימין ושמאל,
מה שנתן לי את הרמז הראשון לבאות. 3 רמזורים אחר כך, כשהיו מרוחקים מאות מטרים מעבודתה של בלה, הם
התנשקו לראשונה. אני ברכב מאחריהם, הרמתי את המצלמה מיד וצילמתי את הנשיקה ואת זו שאחריה.
“בינגו” אמרתי לעצמי, יש לנו “בינגו” !!! הם נסעו לרחוב הירקון בתל אביב, לא רחוק ממקום עבודתם, כשהגיעו לחניית
מלון “בזל” צילמתי אותם יוצאים יחדיו ונכנסים יחדיו למלון. עכשיו נפתרה התעלומה, אין מדובר בסטודנט מאהב, אלא
מישהו ממקום עבודתה, יורם צדק באבחנה, לא במטרה. המתנתי להם שיצאו, עברו 3 שעות והם בהחלט יצאו מחובקים,
רעננים, צילמתי אותם. עכשיו כשהורידה אותו בסמוך למקום בו אספה אותו הנשיקה הייתה ארוכה יותר, תיעדתי אותה.
בלה מיהרה בנסיעתה, הפעם הכיוון הוא המכללה, עכשיו תלך ללמוד והכל כרגיל וזה בעצם מה שהיה. למחרת נפגשתי
עם יורם במשרדי, הראיתי לו את האיש על מסך הטלוויזיה, הוא זיהה אותו בנקל, “זה הבוס שלה, נשוי ואב לילדים, הוא
נתן לה את הבונוס ללמוד”. “נתן לה או נתן לעצמו ?!” שאלתי, “כן, אתה צודק” אמר לי, “נתן יותר לעצמו מאשר לה”.
“איך אתה מתכוון להתמודד עם זה ?” שאלתי, “אין לי מושג”, ענה, “אין לי מושג”. ארזתי לו את קלטת הווידאו ודו”ח
החקירה ונפרדנו כידידים. מעניין אם יתגרש, הרהרתי לעצמי.
עברו מספר חודשים והוא התקשר בשנית, “אפשר לקפוץ לקפה ?” שאל, “בהחלט”, עניתי.
כעבור שעה ישבנו במשרדי, משוחחים, יורם סיפר לי כי הוא מאושר, חייו עם בלה חזרו לסדרם, “היא גמרה עם הבוס,
יותר נכון הבוס גמר אתה”, חייך, “איך עשית את זה ?” שאלתי, “פשוט מאוד”, ענה לי, “שלחתי את הקלטת שהבאת
לי לאשתו של הבוס, עו”ד מפורסמת מאוד, ממשפחה עשירה מאוד. כנראה שהסקנדל היה כה גדול, שהבנתי שתוך ימים
הוא הועבר מתפקידו, הטלפונים פסקו, פתאום בלה רוצה יותר יחסי מין, יותר מרוכזת בבית, בקיצור, אני בטוח שהם
נפרדו”, “ומה עם הלימודים ?” שאלתי, היא ממשיכה ללמוד, בטח, היא לא תפסיק עם זה, זה על חשבון החברה”.
נפרדנו, מאז לא שמעתי ממנו.
[/fusion_builder_column_inner]
הסיפור השבועי של החוקר הפרטי אייל סברו – רז חקירות. הסיפור השבועי הינו סיפור המבוסס על תיק חקירה אמיתי שטופל במשרד רז חקירות – אייל סברו החוקר הפרטי ועורך דין לענייני משפחה, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע”מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים. הסיפור הינו לשימוש אישי בלבד. אין להעתיקו או לפרסמו בכל אמצעי או בכל מקום אחר.
[/fusion_builder_column_inner]