הסיפור השבועי – "אנרגיה סולארית" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות

ניצה הייתה בשנות השישים המוקדמות לחייה, לפני מספר שנים יצאה לפנסיה מקופת חולים כללית, שם עבדה בשלושים

השנים האחרונות כאחות ראשית בבית חולים. בעלה אלכס, היה נהג מונית, גם הוא מדבר כבר שנים על יציאה לפנסיה,

אבל אחרי 3 ימים שהוא יושב בבית הוא משתגע ואז מניע את המונית ויוצא לעבוד כמה שעות, "הוא לא מסוגל לשבת בבית",

אמרה לי, "ובנינו, כשהוא בבית הוא משגע אותי, חסר סבלנות, צועק, עצבני, אז אני מעדיפה גם כן שיחזור למונית".

"יש לנו 2 בנות ו- 4 נכדים מקסימים, אם הן תדענה, הבנות שלי, שאני אצלך, הן יחטפו שבץ, אבא שלהן הוא "הבעל

האידיאלי", כך הן נוהגות לומר, אבל הן לא מרגישות מה שאני מרגישה והן לא מכירות אותו כמוני", אמרה ומחתה

דמעות במטפחת ששלפה מהז'קט המסוגנן שלה. היא נראתה אישה מטופחת מאוד, לבושה בקפידה, מאופרת, תסרוקת

יפה, ניכר כי השקיעה בעצמה, אני חושב שעם השנים למדתי שחלק מלקוחותיי ולא משנה גברים או נשים בשלב שבין

גילוי החשדות ועד ההגעה אליי, מנסים בכל כוחם להראות (גם אם זה לעצמם) שהם שווים לא פחות מבן הזוג החדש של

הבעל/אישה שלהם ולכן, רובם ישקיעו בדיאטה למשל או בקוסמטיקה, לעיתים אפילו חיי המין ישתפרו כי, תמיד הרגשת

בגידה מלווה (כך הם מספרים לי) בתחושה שאולי גם "אני" לא בסדר ולכן רובם מגיעים אליי לאחר דיאטה וניסיונות

כאלו ואחרים לשיפור המראה העצמי, אבל…סליחה על הפסימיות, (בדרך כלל) זה לא עוזר מאחר ובן הזוג נמצא

בעיצומו של רומן ומאוהב ומבולבל ועוד ועוד. כך גם הייתה ניצה, עכשיו ביקשה ממני לעקוב אחרי אלכס, "ב- 5 שנים

האחרונות, קיימנו יחסי מין פעם בשבועיים, עכשיו בקושי פעם בחודשיים, זה לא מתאים לאלכס, אני מרגישה שהוא

מסתיר משהו…" ניסיתי לומר לה שאולי מדובר בתופעת "גיל", בכל זאת האיש בן 65 והיא ענתה לי, "כן אז למה הוא

מקבל טלפונים מוזרים ומיד לאחריהם יוצא לנסיעה? גם זה קשור לגיל???" שאלה ו… ענתה בעצם.

סיכמנו כי למחרת היום אתייצב ליד ביתה בשעת בוקר מוקדמת, "הוא יכול לצאת כשאני כבר בשחיית הבוקר שלי", אמרה

"ולכן כדאי שתגיע ב- 6 בבוקר, לא אחרי".

הבוקר היה קפוא, האדים יצאו לי מהפה בכל פעם שנשמתי. עשיתי סיבוב רגלי מסביב לבניין המגורים שלהם, במהלך הסיבוב

יצאה ניצה עם טרנינג לבן ותיק ספורט על כתפה, סובבתי את ראשי וכך מנעתי ממנה כמעט לצהול לעברי "אהלן", ראיתי

אותה בזווית העין, נכנסת לטויוטה קטנה ואדומה יוצאת מהחניון.

המונית של אלכס חנתה בחזית הבניין החדיש, חיכיתי לו והוא לא אחר לצאת, ב- 06:15 דקות בדיוק יצא מהדלת, הדלקתי

את המצלמה והנעתי את הרכב, נתתי לו מרחק, נהגי מוניות הם עם לא פשוט במעקבים, הם ערניים, מביטים במראות באופן

קבוע ולכן תמיד יכולים לזכור את הסובארו הלבנה שלי, אבל…הייתי זהיר. אלכס, נראה חמור סבר, רציני כזה, תהיתי אם

ממהר לאהובתו, או פשוט לעבודתו. אלכס נסע ברחובות העיר, נכנס לשכונה ותיקה בעיר, עצר ליד בית דירות ישן ונכנס לבניין.

מיהרתי אחריו, הספקתי לראות את המעלית נעצרת בקומה 5, עשיתי חישוב מהיר של דירות וקומות וחלוקה מהירה והגעתי

למסקנה שיש 5 דירות בקומה ומכאן שמיד רשמתי את שמות הדיירים בקומה, רובם היו משפחות עם שמות רוסיים, מה שגרם

לבועה מעל ראשי לכתוב כי יתכן ומדובר במאהבת. עברו שעתיים ואלכס יצא מהבניין, יחד אתו אישה בשנות הארבעים וקצת

לחייה, הם נכנסו למונית והתחילו בנסיעה. חנות "טיב טעם" החדשה והמפוארת הייתה היעד הבא, הם נכנסו יחדיו, לקחו עגלה

והחלו למלא אותה, גם אני, רק שאני חשבתי על זו שתצטרך בסוף, כשאעזוב את העגלה, להחזיר את המוצרים למדף ולכן

אספתי מוצרים מאותו מדף, בקבוצות, כי אם כבר אני לא בסדר, שלפחות אהיה נחמד. כשהגיעו לקופה, כיוונתי את המצלמה

המוסלקת במעילי, לא טעיתי, אלכס שילם את החשבון, עכשיו כבר הבועה מעל ראשי הייתה גדולה יותר, אלכס עושה קניות

למאהבת שלו, הם יצאו מ"טיב טעם" ונכנסו למונית, החלו בנסיעה חזרה הביתה. כשעמדו בחניית הבית ופרקו את השקיות,

צילמתי אותם, בשלב מסויים האישה התקרבה לאלכס ונשקה על פיו, "בינגו", הבועה מעל ראשי התפוצצה והפכה למציאות,

לאלכס יש מאהבת, ניצה לא טועה. עכשיו חיכיתי קצת, לאחר שכנראה סיים לפרוק את השקיות בביתה, חזר אלכס לרכב והחל

בנסיעה לכיוון ביתו, כשנכנס הביתה, חזרתי אני למשרדי. הכנתי דוח, קלטת וידאו והדפסתי את התמונות. בצהריים ניצה

התקשרה, "הוא שוב יצא, חבל שהפסקנו באמצע", "זה בסדר", אמרתי, "תני לי רבע שעה ואחזור אלייך", לקחתי את קלסר

"הסקרים" מארונית הסמוכה לשולחני ומיהרתי לרכבי, טסתי (בזהירות) לביתה של הגברת הרוסייה ובינגו, המונית חנתה למטה,

הכנתי את תיק המצלמה הסמוייה, הרכבתי את משקפי הראייה, הכיפה הוצאה מהמגרה והושמה על ראשי ומיהרתי לאינטרקום.

לחצתי על דירה 3, שם פתחו לי את האינטרקום מבלי לשאול, חבל, רציתי להגיד משהו… חייכתי. נכנסתי למעלית המצחינה,

לחצתי 5 ושיננתי למראה "… נעים מאוד, אני יוסי, סטודנט לפיסיקה מאוניברסיטת בר אילן, אני עושה סקרים בעניין אנרגיה

סולארית, אפשר כמה שאלות?" ומיד חייכתי בענק… לא יכולתי שלא לצחוק. קיוויתי שזה יעבור, דפקתי על הדלת הראשונה,

לא ענו, קיצרתי את התהליך, נזכרתי שיש לי את הנייד של אלכס, חייגתי והתאמצתי להקשיב  כשהוא ענה, ניתקתי, עכשיו ידעתי

שזה בדלת מימין למעלית, נקשתי עליה, האישה מהקניות של הבוקר פתחה לי את הדלת, לבושה חלוק מגבת, "שלום", אמרתי,

"אני יוסי, הייתי מבקש…", "אני מצטערת" אמרה, "לא מדברת עברית, אבל כשהתחלתי להחוויר, צעק גבר מהסלון, "למה?

טטאינה, תני לו להיכנס, בוא בחור, בוא", נכנסתי ומיד חייכתי , "שלום, נעים מאוד, אני יוסי", "אני אלכס", אמר אלכס, לבוש

בתחתון בוקסר , עדיין עם גרביים, בסלון הבית. ישבתי למולם למעלה משעה, מבלבל להם את השכל, לא סירבתי לקפה

שטטיאנה הכינה לי. הם ניסו להציג עצמם כזוג נשוי, אבל היו הרבה סתירות בתשובות לסקר שנתנו לי. בנינו, חוץ מפח הזבל

שלי, אף אחד לא יקרא את הסקר, לכן נתתי להם לעבוד עליי, בכיף, העיקר שהמצלמה מצלמת. טטיאנה ישבה על הכורסא

ליד אלכס, מדי פעם חיבקה אותו, נישקה אותו, לא יכולתי שלא להיות מבסוט, "איזה תיק…" אמרתי לעצמי, "איזה תיק".

יצאתי מהדירה בלחיצת יד חמה, עם הבטחה שכשאקבל את "התואר" אקפוץ לומר להם תודה.

חשבתי על אלכס, איך יגיב אם יראה אותי נכנס לאולם הדיונים בבית המשפט, להעיד כחוקר, נגדו. אביא איתי אספירין בכל

מקרה.

למחרת בבוקר, במקום לקאנטרי, נפגשתי עם ניצה ב- 07:00 במשרדי, הצגתי בפניה את יום המעקב, הקניות, הבית, הנשיקות,

התשלום בקופת הקניות. ניצה בכתה, אבל הבטיחה, "אני נחושה להתגרש ממנו", אמרה לי, "שיחיה איתה, אני לא רוצה אותו

יותר".

מאז עברו שנתיים, לא נקראתי להעיד בתיק. באחד התיקים האחרים שהיו לי בחודש שעבר פגשתי את ניצה בקאנטרי, בשחיית

הבוקר שלה, סיפרה לי כי נפרדו כחברים, הוא, אלכס, עבר לגור איתה, עם הרוסייה, אבל נאלצה להראות לו את ההוכחות, רק כך

נאות לחתום על הסכם הגירושים מבלי לערב את בנותיו בהתנהגותו השפלה, כך סיפרה לי. "מאז", חייכה, "אני לא בטוחה שהוא

נחמד לכאלו שעושים סקרים בבתים", "לא נורא", עניתי, "גם אני לא", לחצנו ידיים בחום ונפרדנו.

 

 
https://www.facebook.com/eyal.sabro

רוצים לקבל את הסיפור השבועי בכל שבוע מאת החוקר הפרטי אייל סברו? הצטרפו לרז חקירות בפייסבוק!
להזמנת הספרים: "סודות" של החוקר הפרטי ו"זבוב על הקיר" – חייו של החוקר הפרטי מאת החוקר הפרטי אייל סברו רז חקירות לקטעי וידאו של אייל סברו החוקר הפרטי – רז חקירות היכנסו.