הסיפור השבועי "תמונת החתונה" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות
תמונת החתונה / עו"ד אייל סברו
ריקי היתה אישה בשנות העשרים המוקדמות לחייה, כשנכנסה למשרדי והתיישבה, מיד שאלתי אותה…"לא קצת מוקדם לגילך הגעת אליי?"… "נכון קצת מוקדם לגילי, אבל הרבה דברים אני עושה מוקדם לגיל, אז כנראה שגם לחוקר פרטי, אני מגיעה מוקדם מהרגיל"… וחייכה במבוכה.
הזמנתי אותה לקפה הפוך, לא אני, המכונה, אני רק לוחץ ותוך דקה זה מוכן, ישבתי למולה והבטתי בעיני השקד החומות שלה.
היא היתה תימנייה, שיער שחור מקורזל וארוך, פנים נאות, גומות חן קטנות, היא נישאה לפני 4 שנים, מיד עם שחרורה משרות צבאי, בעלה אסי היה חייל ביחידה שלה, בצריפין, שם הכירו, התאהבו ומיד לאחר השחרור נישאו, את ירח הדבש עשו בארה"ב, בטיול בן שבועיים, כשחזרו לארץ אסי החל לעבוד בעבודות מזדמנות, ריקי כמזכירה במשרד עורכי דין.
עברו מאז 4 שנים, היא לא הצליחה להיקלט להריון, ניסתה כך וניסתה כך, ועכשיו החליטה להתחיל בסדרת טיפולים, אבל לא זו היתה מטרת בואה אליי… "אסי התחיל ללמוד לפני שנה מנהל עסקים במכללה למינהל, בהתחלה הכל היה בסדר, אבל בחודשים האחרונים אני חושבת שהוא בוגד בי עם אישה שלומדת איתו, בחורה שנשואה גם היא, יחד עם זאת הוא מתנהג איתי לא יפה"… אמרה בקול חלש… "אני מתביישת לומר… אבל… הוא מכה אותי… זה מעולם לא היה, זה חדש", אמרה בשקט, ודמעות שטפו את פניה והרטיבו את חולצתה.
הבטתי בה בעיניים כואבות, הגשתי לה את קופסאת הטישו, היא ניגבה את הדמעות מעיניה מבלי לפגוע באיפור, שכבר נפגע…
"למה את מוכנה לקבל שמישהו מכה אותך?", שאלתי כהרגלי בקודש במקרים כאלו, אייל… אני אובדת עצות, אני חוששת ללכת למשטרה, אני חוששת ממנו"… אמרה כתשובה שכבר קיבלתי בעבר מ 90% מהנשים שביקרו אצלי עם בעיה דומה.
ישבנו במשך שעתיים לערך במשרדי, היא סיפרה לי את מעלליו בחודשים האחרונים, אין ספק שהוא בוגד בה, חשבתי לעצמי, אבל זה שהוא מרים יד, זה חמור שבעתיים.
הסברתי לה שהתכנית שלי לבעלה נורא פשוטה, ופירטתי אותה באוזניה, היא הסכימה עימי, לחצנו ידיים ונפרדנו תוך שאני מביט בה הולכת וחושב על מר גורלה של אישה צעירה, שהנה רק התחילה את חייה הזוגיים וכבר עוסקת בטיפול הפריה ובבעל אלים… נאנחתי.
למחרת בבוקר היא התקשרה אליי, "אתמול בלילה הוא דחף אותי, הודעתי לו שבעקבות כך אני הולכת לאמא שלי, לישון שם יומיים, עד שיירגע, הוא אמר 'שאין בעיה' ויצא מהבית וחזר לפנות בוקר, עכשיו יצא לעבודה, ויש לו בערב לימודים שלאחריהם הוא יבוא הביתה עם החבר'ה החדשים שלו ללמוד", "מצוין" אמרתי, "אני אצלך תוך חצי שעה", הכנסתי את ציוד העבודה שלי למקרים כגון אלו ומיהרתי לכתובת מגוריה.
הם התגוררו בשכונה חדשה של בניינים גבוהים בפאתי העיר, קומה 5 מתוך 7 עם מרפסת שמש גדולה, נכנסתי ומיד התרשמתי מניקיון הבית ומטוב הטעם שעוצב, נעלתי את הדלת והבטתי בסלון ובחלל הכניסה לבית, "הנה, פה הם לומדים", אמרה והצביעה על פינת האוכל העגולה, הבטתי בקירות, תמונה ענקית של יום חתונתה היתה ממוסגרת על הקיר ממול, תמונה באמת ענקית, התקרבתי אליה… היא ראתה שאני מתעניין בתמונה ואמרה, "כן, היו ימים יפים" וחייכה, "אני בטוח" אמרתי, "אבל לא זה מעניין אותי", הוספתי, הרמתי את התמונה הגדולה וראיתי שקע חשמל מאחריה, "מעולה", אמרתי, "מעולה, יופי של מסגרת עשיתם לה". התמונה היתה ממסוגרת במסגרת גבס עבה ונפוחה צבועה בצבע מוזהב, הוצאתי את מצלמת הכרטיס הקטנה שלי , והראיתי לה, "זה יהיה בתוך המסגרת, יחובר לחשמל מאחור וישדר תמונת וידיאו למחשב הקטן שאניח במקום כלשהוא בבית", היא נדהמה מהטכנולוגיה, אני הוקסמתי מהגומות חן שלה.
עבדתי על התמונה קרוב לשעה וחצי, כשהחזרתי אותה למקומה, היתה ממש כמו מקודם, למעט חור קטן, במסגרת, בצדה הימני, חור בקוטר של ראש סיכה שדרכו הציצה העדשה של המצלמה שלי, את המחשב הזעיר שלי החבאתי בתוך ארון המצעים בחדר הפנוי שלהם, זה שאליו תכננה להכניס ילד ועכשיו העתיד קצת… שונה, לחצתי את ידה בחום ומיהרתי לצאת. עברו יומיים בדיוק והיא התקשרה, "חזרתי הביתה, אתה רוצה לבוא?"… "לבחורה יפה כמוך שמזמינה אותי לביתה כשבעלה בעבודה, אני לא אומר לא!", אמרתי בחיוך זדוני, "כן אה"… ענתה לי וניכר כי הצלחתי להביך אותה, "אני אצלך תוך רבע שעה".
כשנפתחה הדלת היא עמדה למולי, השיער שלה היה פזור, היא לבשה חולצת סטרפלס קטנטונת וצמודה שהבליטה את שדיה היפים, הבטן שלה הייתה שטוחה לחלוטין ופירסינג שממנו השתלשלה שרשרת קצרה וקטנה היה בפופיק שלה, בהמשך לבשה טייץ לבן קצר ולוחץ וכשהסתובבה ראיתי כי החוטיני שלה מפצל את ישבניה בצורה… בלעתי רוק ונכנסתי פנימה, "נעשה את זה זריז, כי אני בדרך לחדר כושר"… "בטח", עניתי, "5 דקות ואני בחוץ", אמרתי תוך שאני מתקשה להוריד את מבטי מישבנה. לקחתי את מחשב ההקלטה, פרקתי את החשמל של המצלמה, ואת המצלמה עצמה השארתי, פשוט היה לוקח לי יותר זמן לקלף את המצלמה מתוך המסגרת ומאחר והיא מיהרה השארתי את זה לפעם אחרת, (אני מקווה שגם אז תלך לחדר כושר, או בעצם תחזור). נפרדתי ממנה בחניון למטה, קרצתי לה והמשכתי לרכב, הגעתי למשרד וחיברתי את המחשב בחדר העריכה, בשלב מסוים ראיתי אותה יוצאת מהבית, עברו שעות והוא הגיע, בחור צעיר, 190 לערך, רזה מאוד, שיער שחור קצוץ, נראה נאה כזה, יחד איתו הגיעו 3 גברים נוספים ובחורה אחת, לאחר שצחקו ושתו בירות, ישבו ללמוד בשולחן שקרוב לתמונת החתונה, הרצתי קדימה, עברו שעתיים והם קמו ללכת, כולם חוץ מהבחורה, ניכר היה כי ל- 3 הגברים היה ברור שהיא נשארת, מה שרמז על כך שהם יודעים על הקשר ביניהם. כשהם יצאו מהדלת הוא נעל והם "התנפלו" אחד על השנייה, הם התנשקו בלהט, התגפפו, ניכר היה כי במשך השעתיים האחרונות דיכאו את היצר שלהם והתאפקו ועכשיו פנו לממש אותו, הבחורה ניגשה לבדוק שהדלת נעולה, הוא פשט את חולצתו, הם המשיכו להתנשק בעמידה, אחר כך משך את ידה וגרר אותה לכיוון חדר השינה, שם… כבר לא היתה לי מצלמה, עברה שעה והיא נראתה שוב, עם חולצה שמכסה את התחתון שלה ובלי מכנס, הכינה קפה לה ולו ולקחה את זה לחדר השינה, איזה אומץ, אמרתי והסכמתי עם עצמי שזו לא הפעם הראשונה שהיא בסיטואציה הזו, שהרי היא הרגישה בביתה שלה לחלוטין, באחת לפנות בוקר הוא ליווה אותה לדלת, תוך נשיקות וחיבוקים, עכשיו תלך לבעלה שלה ותספר לו שלמדה נורא קשה היום, חייכתי לעצמי. תיארתי לעצמי שבעלה הוא לקוח פוטנציאלי, ייקח לו יום, חודש, שנה, בסוף הוא יגיע אליי או למי מחבריי (אלו שנוהגים להעתיק את סיפוריי). המשכתי להריץ קדימה, בבוקר הוא יצא לעבודתו אחר כך ריקי הגיעה, נכנסה והביטה ימין ושמאל, אחר כך הביטה על התמונה, ניקתה את הבית, בילתה במטבח שעה בהכנת אוכל (עוד מבשלת לו…) ואחר כך יצאה מהמקלחת עם חלוק… חשבתי מה יקרה אם תוריד את החלוק, צלצול טלפון ממנה קטע לי את חוט המחשבה, "נו אייל, מה רואים?"… שאלה ריקי שהיתה על הקו בתזמון מופתי, "בינגו", אמרתי, "זו אכן הבחורה מהפקולטה ויש להם רומן, בואי למשרדי". היא הגיעה אליי כעבור שעה לערך, ישבנו יחד וראינו את הסרט, היא היתה כואבת מאוד, אבל ניכר כי צפתה את זה. שאלתי אותה מה בכוונתה לעשות והיא השיבה לי כי תתייעץ עם עורך דין שתיקח ונהיה בקשר, נפרדנו בחיבוק חם (כמה מפתיע, חשבתי).
עברו בדיוק שבועיים, היא התקשרה אליי, "אני בתחנת המשטרה, הוא הכה אותי, אתה יכול לבוא עם הוידאו של הבגידה? החוקרת רוצה לראות", תוך רבע שעה הייתי בתחנת המשטרה עם הקלטת שהכנתי מבעוד מועד, היא חיכתה לי בכניסה עם משקפיי שמש שחורות גדולות, כשהורידה אותם אמרה לי "תראה מה עשה לי המאנייק" והצביעה על עין נפוחה וכחולה ומלאה שטפי דם, "וואהו, זה נראה רע", אמרתי… ליטפתי את כתפיה, "יהיה בסדר, אני איתך" ויחד עלינו לקומה העליונה לחוקרת. כעבור שעה יצאתי משם, בעודי שם חייגו אליו שיגיע, עזבתי לפני שיבוא. באותו יום בערב היא עדכנה אותי שהוא הודה והורחק ל- 30 ימים מהבית, נאסר עליו להגיע לשם. עברו עוד 3 חודשים והם התגרשו, היא לא התחילה בטיפולים, לפני חודש פגשתי בה בכניסה להצגת תיאטרון, הייתי עם רעייתי, היא הייתה עם בן זוג, כרסה בין שיניה, "וואהו, מזל טוב", עניתי כשפנתה אליי קודם בשלום לבבי, "תכיר", אמרה, "זה בן זוגי, רועי"…
חפשו אותנו ב-
את ספרו של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.
הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.
