הסיפור השבועי – "עין תחת עין… " עו"ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות

עופרה היתה בחורה יפהפייה. כשנכנסה למשרדי בוקר אחד, אמרתי בליבי כי בוקר טוב מזה לא יכול להיות.

אישה בתחילת שנות ה-40 לחייה, גבוהה וחטובה. הזמנתי אותה לקפה והקשבתי לסיפורה.

חיים בעלה הוא סוכן של חברת קפה ידועה, כזה שיש בכל בית קפה ועסק שמכבד את עצמו.

לשניהם  יש תאומים בני 18, וילה יפהפייה בבת ים, מכונית חדישה לכל אחד וחשבון בנק נפוח.

"מה זה נפוח?", שאלתי. "בוא נגיד שלא חסר  לנו כלום. ילדיי כבר לא יצטרכו משכנתא", חייכה.

"לפני 3 חודשים חיים התחיל להיעדר מהבית. תחילה דיבר על 'פגישה נוספת', אחר כך סיפר על פנצ'ר

בגלגל, תקלה במנוע, סדנא למשווקים עד שעה מאוחרת. בקיצור התחלתי להריח שמשהו לא בסדר.

בתחילה הוא הכחיש, אחר כך הכחיש בתוקף ועכשיו הוא מטיח בפני שאני לא נורמלית בכל פעם שאני

מדברת על זה". בינינו, מי מכם היה מודה שיש לו רומן מהצד? הכי קל להפוך את האישה ללא נורמלית,

מדמיינת שטויות, חולת רוח וכו'. "התחלתי לנהל אחריו מעקבים משלי", היא המשיכה, "וגיליתי שאין שום

פגישות ושום עסקים ושום תקלות. יש לו מישהי. איזו מנהלת בית קפה שהוא משווק לו קפה כבר כמה שנים".

"אוקי, אז אם את יודעת, איך אני יכול לעזור לך?", שאלתי. "אני רוצה שיהיו לי הוכחות ביד. כשסיפרתי

למשפחה שלו כמה בעלי 'נאמן' לי, הם אמרו שהם מאמינים לו ובטוחים שהוא לא בוגד בי. זה מוציא אותי מדעתי".

לאחר קפה ועוד קפה סגרתי עסקה עם הגברת עופרה והחלטנו שהמעקב יבוצע ביומיים שלאחר השבת הקרובה.

כבר ביום הראשון למעקב היה ברור לי שחיים טיפוס פלרטטן. עם אחת החליף נשיקה רטובה, עם אחרת

חיבוק קרוב מאוד, עם נוספת צביטות בישבן. ידעתי לפיכך שהקטע לו חיכיתי הוא רק עניין של זמן.

לא יכולתי לא לחשוב על עופרה, בחורה שכל גבר היה מת להכניס למיטה, ובעלה, שבטח מכניס

אותה למיטה (אי אפשר שלא), מכניס גם אחרת… לאנשים תמיד היו עיניים גדולות. בערב נראה היה

שחיים סיים את סיבוב החלוקה שלו. כשחזר לאחד מבתי הקפה שברחוב אבן גבירול בתל אביב, אותו

בית קפה בו עובדת הבחורה עליה סיפרה עופרה, ידענו שהאקשן עומד להתחיל. הוא נכנס לבית הקפה

והזמין אספרסו קצר. חוקריי נכנסו כמה דקות אחריו. הם תפסו פינה שקטה צדדית והחלו מדברים

בקולי קולות על הטיול לתאילנד שהם מתכננים. כל אותו זמן צילמה המצלמה הנסתרת שנשאו עימם

את חיים יושב בגפו. ואז הצטרפה אליו מנהלת המקום… בחורה צעירה, לבושה במכנס לבן שקוף

לחלוטין ותחתון חוטיני לבן. את פלג גופה העליון כיסתה פיסת בד שזוג שדיים איימו לפרוץ ממנה

החוצה בכל רגע. השניים שוחחו ותוך כדי כך ליטף חיים את ירכיה מתחת לשולחן. המצלמה קלטה אותו,

וקלטה יפה. כעבור דקות ארוכות של מזמוזים התאדו החבר'ה שלי  משם. עברה שעה של המתנה והשניים

יצאו מבית הקפה ונכנסו לרכב של חיים, ואן מפואר של חברת הקפה. תוך דקות הגיעו לחניית מלון הילטון

ונכנסו ללובי. המצלמות של עוקביי לא הפסיקו לתעד את השניים גם כשחיים פנה לקבלה וקיבל מיד מפתח

בלי למלא שום טופס ובלי לחתום, מה שהוביל למסקנה שהוא לקוח קבוע ומוכר היטב במקום.

כשנכנסו למעלית הראה הלוח החשמלי על קומה 8. כעבור שעה ומחצה יצאו השניים מחדר 835.

הם לא שמו ליבם לצעיר שישב על הספה בסוף הפרוזדור ונראה משוחח בסלולארי. זה היה מושיקו

העוקב שלי, שצילם אותם יוצאים מהחדר מחובקים ונראים מאוהבים.  צלצלתי לעופרה ועדכנתי אותה

בפרטים המדויקים. היא נשמעה שבורה אבל התעקשה על יום נוסף של מעקב כיוון שרצתה הוכחה נוספת.

למחרת עקבנו שוב אחר תנועותיו של חיים. במהלך היום הוא הגיע שוב לבית הקפה באבן גבירול והתעכב

שם ארוכות. אחר כך המשיך בנסיעה לעבודה, ובשעות הצהריים הגיע לחוף גורדון בתל אביב, החנה את

רכבו והתעכב בתוכו. כעבור דקות יצא ממנו לבוש מכנס קצר וגופייה, בידו החזיק מגבת ופלאפון.

יפה, יפה, הבחור מבלה בים בזמן העבודה. לא רע בכלל. הוא הגיע לפינה מבודדת בחוף והשתרע על

המגבת שפרס. העוקבים שלי מושיקו ודני  שמחו להיפטר מהבגדים שלהם. הם פרסו אותם על החול החם

ושכבו עליהם תוך שהם מכוונים את המצלמה הסמויה לעבר חיים ששוחח בפלאפון.

עברו דקות אחדות, ומי אם לא הגברת הצעירה מבית הקפה הגיעה לים, לבושה במדי חוף…

היא היתה פשוט פגז !! תסלח לי עופרה, אבל חיים מצא מתחרה הולמת לאשתו. השניים דיברו,

התגפפו והתנשקו בלי הרף. כל אותו זמן צילמו אותם חוקריי. כשהגעתי למקום הספקתי לקלוט

את חיים והפצצה נכנסים לים הרוגע. הנחיתי את חוקריי להיכנס אחריהם עם המצלמה המיוחדת

שמצלמת מתחת למים, אותה הבאתי איתי, ונשארתי לשמור על בגדיהם. מה אגיד לכם, כשהגעתי

למשרד וצפיתי בצילומים הייתי מרוצה. הזוג המאושר השתגל מתחת למים במרץ סבור שאף אחד

לא יכול לראות זאת דרך המים העכורים של חוף גורדון.  שמחתי. עוקביי לא רק ראו, אלא גם צילמו.

למחרת בבוקר נפגשתי עם עופרה במשרדי. שוחחנו על המצב בבית. היא סיפרה לי דברים שבפעם

קודמת לא הרשתה לעצמה. "תשמע, המצב יותר מסובך ממה שאתה חושב. באתי ממשפחה

קשת יום בדרום. אף פעם לא קיבלתי מאום. עם חיים הכל השתנה. הפכתי לאחת שלא חסר

לה כלום. אתה חושב שיהיה לי קל לוותר על זה? מה, אני ילדה בת 20"?

(לך תסביר לה שכל גבר היה רוצה אחת כמוה…).

"בקיצור את לא רוצה להתגרש?". "לא יודעת, אני צריכה לחשוב על זה. מה שבטוח זה שחיים

ישלם על זה". נכנסנו לחדר הטלוויזיה שבמשרדי והקרנתי בפניה  את תמונות הימים האחרונים.

היא היתה בהלם. דמעות ניגרו על לחייה. "תהיי חזקה", מלמלתי. "הוא ישלם על זה", אמרה.

כעבור מחצית השעה נפרדנו לשלום. ביקשתי ממנה להיות בקשר ולא לעשות צעדים פזיזים.

היא הבטיחה. עברו מספר חודשים. באחד התיקים שטיפלתי תעדנו גבר בשנות השישים המוקדמות

לחייו, שניהל חיים כפולים. האיש היה אחד המנכ"לים הבכירים בחברה ציבורית ידועה.

הבחורה איתה בילה בהילטון בתל אביב היתה פצצה. היא נראתה מוכרת לאחד העוקבים.

הוא אמר לי שראה אותה כשבאה אלי בפעם הראשונה. כשתיאר לי אותה ידעתי מיד שמדובר

בעופרה. נזכרתי בתיק שלה ובבעלה שהגיע להילטון עם ההיא מבית הקפה.

מסתבר שעופרה החליטה לסגור מעגל. החליטה לא לוותר על החיים הטובים ובמקביל

בחרה בדרך של עין תחת עין. ועוד איזה תחת… לעין.

 

 
https://www.facebook.com/eyal.sabro

רוצים לקבל את הסיפור השבועי בכל שבוע מאת החוקר הפרטי אייל סברו? הצטרפו לרז חקירות בפייסבוק!
להזמנת הספרים: "סודות" של החוקר הפרטי ו"זבוב על הקיר" – חייו של החוקר הפרטי מאת החוקר הפרטי אייל סברו רז חקירות לקטעי וידאו של אייל סברו החוקר הפרטי – רז חקירות היכנסו.