הסיפור השבועי "זבוב על הקיר" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות
זבוב על הקיר // עו"ד אייל סברו
גבי ישב למולי ועיניו היו אדומות, "כבר 3 שבועות שאני כמעט ולא נרדם בלילה, איך נפלתי בפח, איך נפלתי בפח", אמר ותפס את ראשו בשתי כפות ידיו, בצדדיו.
גבי היה באמצע שנות השישים לחייו, שיערו מאפיר, כמעט לבן, עיניו כחולות גדולות, משקפי ראייה בסגנון "ריי באן", הוא היה לבוש בסוודר מחמם ומכנס תואם, ניכר כי הקפיד בלבושו, על ברכיו הונח הכובע שקודם לכן היה מונח על ראשו.
סיפור חייו היה משעמם משהו, הוא היה אלמן, שחי עם בת זוג, וגם אב לשתי בנות גדולות, שתיהן חיות בארה"ב, נשואות ונחמדות. את רעייתו הלנה, איבד לפני 10 שנים, לאחר שחלתה בסרטן, מאז התגבר על האובדן, נרשם לחוג לברידג' והעביר את רוב זמנו במועדון הברידג'.
קודם לזמן הפנוי שהיה לו עכשיו, היה מהנדס אלקטרוניקה בכיר בחברת החשמל. כשפרש לפני שנה לערך חשב כי יטייל בעולם, יבקר את בנותיו ונכדיו, אבל… "הטיסות הארוכות לא בשבילי", אמר וחייך קמעה, "אז את רוב שעות היום אני מעביר בברידג', במועדון, שם גם הכרתי את הגברת פלורה, או פלורינה, כפי שהציגה עצמה. אין לך מושג איך שהיא נדבקה אליי, כמו, כמו, כמו, התאמץ למצוא", "כמו פרפר לאש", אמרתי אני, "נכון, וואלה אייל", חייך ועיניו אורו, "כמו פרפר לאש", מהרגע שהייתי נכנס למועדון, הייתה מתיישבת לידי, גם אם הייתה באמצע משחק בשולחן אחר, הייתה מפסיקה את המשחק שלה ובאה ומתיישבת לידי. פעם מזמינה אותי למיץ תפוחים, פעם לקפוצ'ינו ואני לא שמתי לב, היום, היום אני יודע כמה מטומטם הייתי", אמר וניגב את הדמעות מזווית עיניו.
הסיפור של גבי לא היה ראשון אצלי, כבר טיפלתי במקרים כאלו בעבר, לפחות 3 היו לי, הפעם נראה על פניו שהגברת תפסה באמת דג שמן.
גבי היה בן יחיד לזוג הורים ניצולי שואה , הוריו עבדו לפרנסתם מאז עלו לארץ, 3 חנויות היו להם לתבלינים, לקוחות… מפה ועד הודעה חדשה, "אבא שלי צבר המון, המון, המון כסף", אמר לי גבי, "ולאחר מותם ירשתי אני הכל, גם את הדירות, 3 סה"כ, גם את החנויות, גם כן 3, וגם את חשבונות הבנק, והיו יותר מ- 3", חייך, "אבל אני שהייתי שכיר בחברת חשמל, וקרוב לגיל 60, החלטתי למכור את הכל ואכן כך עשיתי, מכרתי את הכל ואיחדתי את כל הכסף בחשבון בנק אחד, היו לי למעלה מ- 3 מיליון $", אמר ואני… הפסקתי לנשום. "אבל אני לא הייתי רודף כסף מעולם, הורי לא החסירו ממני מאום ולכן לא התרגשתי מכך, אמרתי לעצמי שבכסף הזה אוכל לגמור את חיי קצת יותר טוב מאשר חשבתי, או מכסימום אעזור לבנותיי ולנכדיי, לא חשבתי אז שהגברת פלורה, תיכנס לחיי".
אז כמו שהבנתם, פלורה נכנסה בשלב מסוים לחייו של גבי. בהתחלה ישבו לשתות קפה לאחר החוג לברידג', אח"כ הזמין אותה לסרט ולביתו, ומשם הדרך לסופשבוע באילת הייתה קצרה, ועוד יותר קצרה כשעברה לגור בביתו.
כבר בשנה הראשונה ביקרו פעמיים בארה"ב, בין לבין גם באירופה, בשנה השנייה קנה לה רכב חדש ותכשיטים, היא מכרה את ביתה הקטן בשכונת מצוקה בעיר והפקידה את הכסף בחשבון הבנק שלו, כך חיו במשך 3 שנים, עד לטלפון ההוא…
בוקר אחד, כשפלורה הלכה לשחות בקנטרי העירוני כמנהגה מדי יום, צלצל הטלפון בביתו, כשהרים הקול היה נשי… "פלורה מרמה אותך, כבר שנים שהיא גונבת אותך, יש לה בעל וגם ילדים שאתה לא יודע עליהם, אבל הם מכירים את הכסף שלך"… והקו נותק… גבי היה בהלם מוחלט, לקח לו שעה להתעשת, הוא מיהר לקנטרי, פגש בפלורה ביציאה מהמלתחות והטיח בה סידרת שאלות… "אל תשאל כמה היא כעסה, השתגעת ? אתה נורמאלי ?? מקנאים בנו !!! אמרה ובכתה כמות תינוקת… ואני האמנתי, פשוט האמנתי לה, אבל, מאותו רגע התחלתי לחפש את המעידות שלה, שמתי לב שהיא נעלמת יותר מידי, פשוט עד היום הייתי רדום, עכשיו אני בטוח שיש משהו"… כך ישבנו ושוחחנו עוד כשעה לערך, כשנפרדנו, לחץ את ידי בחום ואיחל לי בהצלחה, כסף זו לא הייתה הבעיה אצלו, את זה הבנתי כבר בהתחלה.
למחרת בבוקר ישבתי מתחת לבית דירות ישן בצפון ת"א, הפנטהאוז הגדול היה שייך לו, הרכב שלו היה בחניה, גם שלה. בעשר בבוקר יצאה מהבית ונכנסה לרכב, היא הייתה מבוגרת, אבל נאה מאוד, תחת בית השחי היה תיק שקוף גדול, עם כתפיה על הכתף, והצלחתי לראות בו את המגבת והמשקפת, היא הייתה בדרך לבריכה, לשחיית הבוקר שלה.
כשנכנסה לקנטרי, המתנתי לה, עברו עוד שעתיים והיא יצאה, חזרה לביתה, אני חזרתי להמתין.
עוד שעה והיא יצאה בשנית, התחלתי בנסיעה אחריה, היא הגיעה למרכז קניות, נכנסה לסופרמרקט שכונתי, הפעם נכנסתי אחריה, התקרבתי אליה כשהבחנתי שהיא משוחת בטלפון… מישהו הקריא לה רשימת קניות, והיא קנתה הכל, שמן, קפה,סוכר,קמח, ממתקים, אני חושב שזה לא הלקוח שלי… הרהרתי לעצמי והתחלתי להרגיש את האדרנלין זורם בדמי, לאחר שהעמיסה את העגלה פנתה לקופה, אני ויתרתי על התשלום, כמו גם על העגלה, בטח הסדרנית תקלל אותי כל היום, אמרתי לעצמי, וחזרתי לרכב.
היא יצאה עם שקיות עמוסות והעמיסה אותם לפגז', תיעדתי הכל במצלמת הוידיאו שלי, התחלתי בנסיעה אחריה… היא נכנסה לשכונת עוני ידועה… הכביש נגמר והדרך הייתה בוצית… שלוליות… בוץ… זוהמה, נתתי לה מרחק אבל לא היה צורך, ניכר היה כי היא לא חושדת במאום, כשהחנתה בסמוך לבניין רכבת ארוך מיהרתי לקחת את המצלמה הסמויה ולמהר קרוב אליה, על מנת לראות לאן היא תיכנס, למי… אבל מישהו כנראה עזר לי, גבר בשנות הארבעים המאוחרות לחייו ירד לרכב ועזר לה לפרוק את השקיות מהרכב, תקתקתי צילומים ברצף… הוא היה שחרחר, בגדיו בלויים, הוא שמח לקראתה, לא נישק או חיבק אותה, אבל ניכר כי הכיר אותה היטב… הם נכנסו לבניין הארוך יחדיו, נכנסתי גם אני…
היא נכנסה לדירה בקומה הראשונה, אני חלפתי על פניהם לקומה הבאה, הם לא התייחסו אליי כל כך. על הדלת היה רשום "מסף דויד" חזרתי לרכב.
היא שהתה שם כשעה לערך, כשיצאה הוא ליוה אותה לרכבה, הם התחבקו… תיעדתי זאת… ונפרדו… משהו לא הריח לי טוב… כבר המון שנים שאני מתעד זוגות נאהבים, חלקם חיים בחטא, חלקם חודשים, חלקם גם שנים… משהו פה לא היה נראה לי טוב… לא הייתה נשיקת אוהבים ביניהם… התחלתי לנחש… היא יצאה מהשכונה וחזרה לבית שלה, נכנסתי לעמדת מחשבה… התחלתי לשחזר מה היה כאן… משהו גרם לי לחשוב אחרת… עברו מספר שעות, משלא יצאה מביתה, נסעתי לדרכי.
למחרת בבוקר שוב התמקמתי בסמוך לביתה של פלורה, שוב יצאה לקנטרי, אח"כ חזרה לביתה, משם למועדון הברידג', שם שהתה 3 שעות לערך ובצהריים שבה לביתה.
החלטתי לשנות כיוון, עזבתי אותה ונסעתי לשכונה ההיא, עם השלוליות והבוץ, הגעתי למקום המדויק והכנתי את המצלמה הסמויה, עברו דקות ודפקתי בדלת… הגבר פתח לי את הדלת… "שלום", אמרתי… "אני מחפש לקנות דירה פה", אמרתי והאיש הסתכל עליי כאילו אני משוגע,"לקנות מה???" שאל, "כן כן", עניתי, "אני מחפש דירה פה, אפשר להיכנס?" שאלתי ולפני שהספיק לענות עשיתי צעד פנימה והוא… היה בהלם ממני… ישבתי עם מושיקו, זה היה שמו, כשעה לערך… שתינו קפה יחד, סיפרתי לו כי אני נוהג לרכוש דירות בשכונות מצוקה, לשפץ אותן ולהשכיר אותן לסטודנטים מיעוטי יכולת… "אני חושב שאוכל לתת לך הצעה טובה", אמרתי, "כמה ילדים יש לך?" "4 " הוא ענה… "מה אתה עושה? מה עושה אשתך? מה דעתך למכור את הבית? אתה אוהב כדורגל? איפה היית צבא?"… המטרתי עליו סידרת שאלות… הוא היה בשוק ממני, אבל חייך, לא הבין מאיפה נחת עליו סנטה קלאוס… והוא בכלל יהודי…
אני חושב שהצלחתי לשכנע אותו… הוא לא חשד בי… כמעט גם אני הצלחתי להאמין שאקנה את הבית שלו, כשנפרדנו, נתן לי את הטלפון שלו בבית, "תתקשר אתה כי אין לי שיחות יוצאות", אמר לי, "ניתקו לי, כי לא שילמתי"… הבטחתי לחזור אליו עם תשובה למחיר מדויק, אני חושב שהוא היה נלהב מהפניה שלי, אני הייתי נלהב לא פחות, היו לי מירב הפרטים שיכולתי לבקש… כשהגעתי לרמזור הראשון, כבר נרקמה בראשי התכנית בשלמותה…
התקשרתי לגבי וביקשתי שיחה איתו בדחיפות… נפגשנו במשרדי כעבור חצי שעה לערך… הוא היה פנסיונר… הגיע צ'יק צ'אק.
"תגיד… אם יסתבר ש…" דיברתי ודיברתי ודיברתי… הוא הדהים אותי כשהסכים להכל, אפילו לא ביקש זמן לחשוב ואני שלא עשיתי דברים כאלו מעולם… הייתי מאושר ומסופק. כשיצא מהמשרד, לא לפני שהשאיר לי צ'ק שמן, חייגתי מיד למושיקו… מאז עברו 6 חודשים ויומיים, אתמול הם פינו את הדירה, מושיקו וארבעת ילדיו, הגדולה בת 17 הקטן בן 3, אשתו של מושיקו נפטרה לפני שנה וחצי ממחלת הסרטן, 3חודשים סבלה, עד שנכנעה, באריזת הקרטונים עזרה פלורה, שפעם גרה בשכנות אליהם, ומאז שעברה לגור עם גבי שמרה עימם על קשר, פלורה ראתה כי הגורל שפר עליה והחליטה לעשות מעשה טוב ולעזור למשפחת חברתה הטובה שנפטרה, משום מה חששה שאם תספר לו, לגבי, לא יראה זאת בעין יפה, שהרי הכסף אינו שלה… ולכן עשתה זאת בסתר, מושיקו מכר לי את הדירה, כמעט כפול משוויה הריאלי, ומיד קנה דירה בשכונה טובה יותר, בה חשב בעיקר על גידול ילדיו, אני לא זה ששילם על הבית, אלא… נכון גבי, גבי, גבי, גבי, שכשהסברתי לו את ממצאיי, אמר מיד, אמרת לו שתקנה… בוא נקנה… ושיתף פעולה עם המחשבה שנרקמה בראשי ברמזור הראשון בו עצרתי לאחר החקירה בביתו של מושיקו, הוא כל כך סמך על הממצאים שהסכים לזאת ומיד. פלורה לא ידעה כי הקונה הוא גבי… למושיקו סיפרתי כי מטעמים שונים העסקה נעשית באמצעות עורך דיני, שלמעשה היה עורך דינו של גבי… הכל עבד ללא דופי… גבי חי עם פלורה באהבה גדולה… מושיקו שידרג את עצמו ומרגיש כי המזל דפק על דלת ביתו, פלורה מאושרת בשביל משפחתה של חברתה ז"ל, וגבי, הוא בכלל מרוצה שעשה מעשה טוב, ואני… אני רק זבוב על הקיר… זבוב על הקיר.
חפשו אותנו ב- ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.
את ספרו של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.
הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.
