הסיפור השבועי – "הייתה אהבה" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות

ירון היה גבר בסוף שנות ה – 20 לחייו, שמנמן, ממושקף, עם חטטים על הפנים שהעידו על פצעי בגרות קשים בעבר.

סיפורו היה עצוב, קשה היה שלא לרחם על הבחור הצעיר שקיבל ממני את קלטת הוידאו שלו בתום שלושה ימי מעקב.

הסיפור של ירון התחיל שבוע קודם לכן, בתיאום מוקדם נכנס למשרדי וישב לספר את סיפורו.

אביו נספה באחד האסונות הגדולים שקרו בצה"ל, אמו התחתנה כעבור שנים רבות עם עולה חדש מברית המועצות

ונולדו לו שתי אחיות קטנות . הקשר עם האם הלך והתרופף, לדבריו הייתה עסוקה רוב הזמן בגידול הבנות החדשות.

גם לחתונתו לא התייחסה בכובד ראש, כשנישא לדניאל, צעירה נאה אותה הכיר עת סיים את לימודי ההנדסאים

באוניברסיטת תל אביב. דניאל, צעירה ממנו בשנתיים, גדלה במשפחה ברוכת ילדים, כשפגשה את ירון היה זה בעליה

של דירת 4 חדרים בתל אביב, אותה קיבל מכספי אביו שהלך לעולמו בטרם עת, גם רכב חדש היה לו.

ירון סיפר לי כי אינו חושב שדניאל ראתה בו פוטנציאל כלכלי לטווח רחוק, "הייתה אהבה", אמר לי. אני כמובן, כמי

שמסתכל קצת אחרת על החיים, לא התעקשתי, אפילו פיללתי בשבילו שאכן זה כך והייתה אהבה.

בתום שלוש שנות נישואין, דניאל לא הצליחה להיכנס להריון, הדבר יצר מתח רב בין השניים, הבדיקות לא הצליחו

להעיד אצל מי הבעיה, מה שהגביר את המתח מעבר לנורמה. היחסים ביניהם הלכו והחריפו, כך סיפר ירון, עד למצב

של חוסר תקשורת מוחלטת. עברו שבועות ודניאל הפנתה עורף לירון, תחילה החלה להעדר מהבית מעבר לשעה

שנקבה בה בצאתה, אחר כך גילה כי חייבה את כרטיס האשראי בבתי קפה למיניהם, וכששאל לסדר יומה, לא נכללו

בתי הקפה בפירוט. לפיכך הסיק כי דניאל מסתירה משהו ופנה אלי. קשה היה לי כאמור שלא לרחם על הבחור הנחמד

הממושקף שגורלו לא שפר עליו, תחילה איבד את אביו, באמו זכה מישהו אחר ועכשיו גם רעייתו. ירון ישב במשרד

והדמעות זלגו מעיניו.

יום המעקב הראשון אחר דניאל היה קצר, היא יצאה מהבית בשעות הבוקר, נסעה לקניון רמת אביב, שם בחניון

החנתה את רכבה, והופ… נכנסה לרכב אחר. ברכב נהג גבר צעיר, בלונדיני, כחול עיניים, השניים יצאו מהחניון

כשראשה של דניאל רכון על כתפו. מיהרתי עם עוקביי אחר רכבו של הבלונדיני, השניים חצו את תל אביב והגיעו

לרחוב בן יהודה, בבניין ישן החנו את הרכב, נכנסו לבניין ונעלמו בו, מיהרתי אחריהם, הספקתי לראות את דלת

קומה ב' מימין נטרקת. עכשיו חיכיתי שירון ייתן לי קצה חוט מי הבחור.

המתנו מתחת לבית, בתוך הרכבים, ממתינים לכל פעולה. עברו שעתיים ודניאל יצאה מהבית עם הבלונדיני,

חבוקים זה בזרועותיו של זו. כמובן שהמצלמות תיעדו כל רגע, השניים נכנסו לרכב ונסעו למגדל האופרה בתל

אביב, שם בבית קפה אכלו טוסט משותף, שכלל גם נשיקות וליטופים. אין ספק, לדניאל היה מאהב וזה הבלונדיני.

בתום הארוחה טיילו השניים בחוף תל אביב, דניאל לא היססה ללכת עם הבלונדיני חבוקה יד ביד, מה שהדליק לי

נורה אדומה, על כי אין לדניאל כל חשש מלהיתפס על ידי מישהו שיתכן ומכיר אותה או את ירון. לאחר טיול ארוך

שכלל נשיקות וחיבוקים, חזרו לרכב. כשהגיעו לקניון חיפשו פינה נסתרת, ראיתי זאת על פי הסיבובים בקומות

הקניון שעשה הבלונדיני, נתתי לו מרחק. כשלא יצא מקומה 4, נכנסתי בשקט לקומה, השעה הייתה אחר הצהריים,

הקניון המה אנשים ומכוניות הבחנתי ברכבו של הבלונדיני חונה בפינה צדדית נסתרת, התקרבתי עד כמה שאפשר…

בשעות הערב המאוחרות חייג אליי ירון. "איך היה?", שאל. התחלתי לספר וירון נדם מעבר לקו. היה בהלם.

מפאת השעה נבצר ממנו להגיע למשרד, אבל קבענו לעוד 3 ימים. אז החלטנו כי מחר ומחרתיים נמשיך כרגיל.

אותו לילה לא עצמתי עין, לא הפסקתי לחשוב על ירון, עד כמה הגורל יכול לפעמים להתאכזר לאדם.

למחרת עקבנו כרגיל אחר תנועותיה של דניאל. הפעם דניאל לא יצאה מהבית. בשעות הצהריים הגיע הבלונדיני

לדירתה, שהה שם כשעתיים לערך ויצא, כשדניאל תועדה כשהיא מנופפת לו לשלום ממרפסת הבית.

יכולתי מלמטה להבחין כי מתחת לחולצה הארוכה לא לבשה מכנס, התחתון נראה בבירור כשהרוח נופפה את

שולי חולצתה, יכולתי רק לדעת מה שקרה בבית. סיפרתי לירון שנשמע הפעם זועם. קבענו כי ניפגש בערב מוקדם

במשרדי. חיכיתי לו והוא לא הגיע. בשעות הלילה המאוחרות השאיר לי הודעת התנצלות על ההברזה כדבריו.

קבענו שניפגש בתום יום המעקב האחרון. ביום המעקב האחרון נפגשו דניאל והבלונדיני בדירה שבבן יהודה.

הפעם השתכללנו. תריס חדר השינה של הדירה שהיה שלם בפעם הקודמת, היה פתאום שבור, אינני יודע איך,

ואל תשאלו אותי, אבל שישה שלבים נפלו מהחלון, מה שאיפשר מבט לחדר השינה של הדירה, מה שאיפשר לתעד

את דניאל מבצעת סקס כמעט מושלם עם הבלונדיני. אגב, היא הייתה באמת 'פצצה', מה שגרם לי קצר בשיקול

הדעת הראשוני שלי, כשהראה לי את תמונתה בפגישה הראשונה וסיפר לי כי לא נישאה לו "מטעמים כלכליים",

"הייתה אהבה", הוא אמר, ואני חייכתי בזווית הפה.

כשדניאל חזרה הביתה לאחר יום מעייף, שוחחתי עם ירון שנשמע שבור לחלוטין. קבענו להיפגש למחרת בבוקר.

כשניכנס למשרדי הזמנתי אותו לקפה, הבחנתי על פניו שעובר עליו משבר לא קל, הצגתי בפניו את דוחות המעקב,

עיניו דמעו כשלגם מכוס המים הקרים, ודמעה עמדה גם בזווית עיני. קמתי לרגע למשרד הסמוך… כשחזרתי,

ביקשתי ממנו לעבור לחדר הצפייה, אבל הוא שאל, "אפשר שאלה?", "כן", עניתי, והוא הוציא תמונת גבר בלונדיני,

חתיך, עומד מחובק עם חתן וכלה. החתן היה ירון, הכלה דניאל, הבלונדיני היה, כן, הבלונדיני, "זה הוא?", שאל ירון,

"כן", עניתי. ירון השפיל מבטו ואמר, "זה אח של הבעל של אמי. עכשיו אני מבין מאיפה דניאל פתאום מקללת

ברוסית…", ירון סירב לראות את הקלטות, אסף את החומר והלך. יותר לא שמעתי ממנו. "פעם הייתה אהבה",

אמר, וידע…

 

 
https://www.facebook.com/eyal.sabro

רוצים לקבל את הסיפור השבועי בכל שבוע מאת החוקר הפרטי אייל סברו? הצטרפו לרז חקירות בפייסבוק!
להזמנת הספרים: "סודות" של החוקר הפרטי ו"זבוב על הקיר" – חייו של החוקר הפרטי מאת החוקר הפרטי אייל סברו רז חקירות לקטעי וידאו של אייל סברו החוקר הפרטי – רז חקירות היכנסו.