הסיפור השבועי – "הקץ לאלימות עובר דרך מכון ליווי" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות
חג הפסח הוא חג הגאולה וכשאני נזכר בגאולה קשה לי שלא לחשוב על המקרה של רונית. רונית הייתה אישה בשנות ה – 40 המוקדמות לחייה, אמא לחיילת נחמדה ורעייה לאלברט, בעל מוסך לפחחות רכב בדרום.
באחת ההרצאות שלי לציבור הנשים של ויצ"ו פנתה אלי רונית עוד בטרם הכרתיה, חיכתה שההמולה תתפזר ואז לחשה בקול שקט, "יש לי חברה שבעלה מרביץ לה, יש לך מה לעשות נגד זה?", הכרתי את ציבור הלקוחות שפונים אלי בדרך כלל דרך צד ג'. בירור קצר העלה שאותה חברה מעולם לא פנתה למשטרה.
למחרת בשעות הבוקר הגיעה רונית למשרדי וסיפרה לי את סיפורה העצוב.
את אלברט הכירה עוד בארגנטינה בקהילה היהודית המצומצמת. בגיל 18 נישאה לבנו של בעל המוסך העשיר ובגיל 20 עלו לישראל. אז נולדה בתם הבכורה דיקלה, כיום חיילת קבע בצה"ל. למרות שרצתה ילדים נוספים סרב אלברט בתוקף. כמי שגדל בין עשרה ילדים רצה בת אחת בלבד. שנותיה הראשונות היו מאושרות, תחילה גרו בבניין משותף, אחר כך עברו לבית פרטי בישוב סמוך לבאר שבע וחייהם היו מאושרים. המוסך שפתח שגשג והכל היה בסדר.
הכל התחיל חמש שנים אחרי עלייתם מארגנטינה. יום אחד חיממה את ארוחת הצהריים שלא השביעה את רצונו ובתגובה לכך העיף את הצלחת על קיר המטבח וסטר לה, מייד התנצל ואף הוריד דמעות. בהמשך חזר על מעשיו לעיתים תכופות יותר, תוך זמן קצר הפך העניין לשגרתי, את זעמו התכוף היה מכלה על אשתו.
כך חייתה שנים ארוכות, כך גידלה את דיקלה שראתה הכל ושתקה, שתיקה של פחד. העניין הלך והחמיר כשאלברט החל להכות גם את ביתם, היא פחדה שיהרוג אותה אם תתלונן במשטרה.
במהלך שיחתנו פתחה את תיקה האישי, הוציאה ערמת שטרות ושמה על שולחני.
"במשך שנים" אמרה, "שאני מקבלת כסף מהורי בארגנטינה. שמרתי זאת לימים קשים. לפני זמן מה קניתי לדיקלה רכב חדש וזה מה שנשאר. זה בשביל שתעשה שהחיים שלי יהיו טובים, רק תחשוב טוב איך?!". חברי הטוב מושיקו, בעל מוסך בתל אביב הסביר לי קצת על עולמו של בעל המוסך וזה עזר לי מאוד לגבש דרך פעולה.
למחרת נכנסתי עם פיאט ישנה למוסך של אלברט. לאחר אבחנה קצרה הוחלט על החלפת מנוע. סיכמנו מחיר והפכנו אפילו לקצת ידידים בזכות האבחון הארגנטינאי שלי. אלברט שוחח עמי על דה ועל הא והתעניין במקצועי. כשסיפרתי שאני מתווך דירות שמח על כך שאני לא ממס הכנסה.
כעבור ארבעה ימים חזרתי למוסך של אלברט. "ללא נייר" אמר אלברט תוך שרבוב גידוף על מס הכנסה, שלשלתי לידיו את הסכום שביקש, כפתור החולצה שלי תעד את המתרחש והמצלמה והוידאו שהוסלקו מחוץ למוסך תיעדו הכל. שלב א' בעבודה הושלם.
לפני שלב ב' ביקשתי את רשותה של האישה להתקין מצלמות סמויות בביתם. לאחר לחץ אדיר וגם בעזרת דיקלה החמודה הסכימה האם. בתמונות מהבית נראה אלברט מכסח את רונית ואת דיקלה שהתייפחה על הרצפה.
הקלטות היו קשות למראה, אך ידעתי ששלב ב' בביצוע המשימה הושלם גם הוא. בשלב ג' עקבו חוקריי אחר מעשיו של אלברט החל מיציאתו מביתו ועד לחזרתו לביתו, חמישה ימים נמשכו המעקבים, שלא היו קשים במיוחד אבל נשאו פרי. מסתבר שהאדון אלברט נהג לחלק את אונו עם רעייתו ועם נערות מכון ליווי ידוע באזור הדרום.
חשבתי על השלב הסופי. קראתי את ידידי מוריס, שוטר שיצא לפנסיה זה מכבר ועוד שני חברים ותיקים וקבענו ליום ראשון בשעה 10:00 בבוקר, היה זה ערב פסח.
נפגשנו מחוץ למוסך, אני, קובי ידידי ומוריס במדי השוטר הישנים שלו, שנראו כאילו חדשים. השניים עזרו לי עם הטלוויזיה הקטנה והוידאו וכולנו יחדיו נכנסנו למשרדו של אלברט. מיד כשהבחין בי אלברט היה בטוח שאני ממס הכנסה, הרגעתי אותו. דיברנו איתו והראינו לו את הצילומים בהם קיבל ממני ללא חשבונית כסף.
קובי הציג לאלברט את תעודת עובד מס הכנסה. אלברט שאל מאיפה אני, ביקשתי ממנו שימתין. הסרט השני הציג את אלברט נכנס למכון ליווי שלוש פעמים בשבוע, אלברט החוויר עוד יותר. הסרט האחרון הציג את אלברט מפליא מכותיו ברעייתו ובתו, אלברט השתתק. פה נכנס לתמונה מוריס, שאמר בקול בס, "יש לך תיק בגדים שאשתך שלחה, אתה בא איתי לאבו כביר למעצר עד תום ההליכים בעניין ההכאות בבית, לכשתשוחרר בגין זה, תעצר שוב בפקודת מס הכנסה".
אלברט התמוטט, עיניו דמעו והוא נראה פתאום רזה בעשרה קילו. אבל אני לא ריחמתי עליו, "ועכשיו" אמרתי, אחרי שאתה מיילל כמו חתול אני אסביר מי אני, הוא היה בהלם. אני מכר טוב של דיקלה, שבכל כוחה ביקשה כי לא תיעצר. לי יש את הכוחות להשאיר אותך מחוץ לכלא אבל בתמורה לכך יש לי תנאים".
"מה שתגיד" מלמל אלברט, "מה שתגיד" והתייפח. לאחר שסיכמנו את עיקרי התנאים עזבנו כולנו את המשרד. אלברט נשאר במשרד וכעבור שעה לערך נסע לביתו. כשעברו 72 השעות הראשונות ולא קיבלתי טלפון, ידעתי כי הצלחתי.
עבר שבוע נוסף והאישה המאושרת התייצבה במשרדי. מיד כשראתה אותי החלה מתייפחת "מה עשית" תגיד, "מה עשית?" בהתחלה נבהלתי. כשהמשיכה נרגעתי, היא סיפרה שהוא השתנה מקצה לקצה.
שאלתי מה קרה, אם הוא אמר משהו?! היא לא ענתה לי והתקשתה לדבר. "הוא לא הזכיר אותך" אמרה בלהט, "רק הזכיר כי החליט להשתנות ובמהלך הסדר ביקש את סליחתה של דיקלה ושלי. בינתיים השבוע האחרון נראה כמו ירח דבש שני", דמעות עמדו בעיני. "אייל" הוסיפה, "גאלת אותי מיסורי, שנים שאני סובלת, תודה. שאלוהים יברך אותך". זה בסדר אמרתי, אני אמשיך להיות בקשר איתו, יהיה בסדר. לפני שנפרדנו לחצה את ידי וסירבה לעזוב.
בחודשיים שלאחר מכן ביקרתי את אלברט פעמים רבות. מדוע?! כי אחד התנאים שהצבתי לו היו טיפולים תקופתיים לרכבי חינם במשך שנה, שהרי ויתרתי על שכר טרחה לרעייתו. ומאז כשאלברט רואה אותי, תמיד עיניו מושפלות, בעוד שעיני רעייתו וזה החשוב, מורמות אחרי שהתחילו בגאווה חיים חדשים.
"זבוב על הקיר" – חייו של חוקר פרטי "סודות" של חוקר פרטי אייל סברו – רז חקירות
[/fusion_builder_column_inner]
רוצים לקבל את הסיפור השבועי בכל שבוע מאת החוקר הפרטי אייל סברו? הצטרפו לרז חקירות בפייסבוק!
להזמנת הספרים: "סודות" של החוקר הפרטי ו"זבוב על הקיר" – חייו של החוקר הפרטי מאת החוקר הפרטי אייל סברו רז חקירות לקטעי וידאו של אייל סברו החוקר הפרטי – רז חקירות היכנסו.
הסיפור השבועי של החוקר הפרטי אייל סברו – רז חקירות. הסיפור השבועי הינו סיפור המבוסס על תיק חקירה אמיתי שטופל במשרד רז חקירות – אייל סברו החוקר הפרטי ועורך דין לענייני משפחה, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים. הסיפור הינו לשימוש אישי בלבד. אין להעתיקו או לפרסמו בכל אמצעי או בכל מקום אחר.