הסיפור השבועי – מסע האימים של עמוס // עו"ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות

 

מסע האימים של עמוס // עו"ד אייל סברו

אורלי הייתה אישה בסוף שנות ה-40 לחייה.פקידה במוסך קטן באזור התעשייה בראשון לציון,

אם ל-4 ילדים בוגרים, 3 מהם נשואים והרביעית, איריס, בת 15, התגוררה עמה.עמוס, בעלה של

אורלי, היה נהג מונית ותיק. "טיפוס לא קל", היא הגדירה אותו. אחד שמתרתח מכל מילה שלא

לטעמו. איש חמור סבר, תובען כלפיה וכלפי ילדיהם.עם כל אלה היא היתה מוכנה להתמודד, אבל

עם הצרה החדשה –  לא בדיוק. לאחרונה הוא החל להתעסק עם נשים אחרות.תחילה היא שתקה.

אחר כך ניסתה לשוחח עמו ולדבר על ליבו.פעם אחת ביום שישי בבוקר היא נסעה אחריו במונית.

כשנכנס למכון ליווי תפסה אותו, כמו שאומרים, "עם המכנסיים למטה".  הוא הבטיח שזו הפעם

האחרונה, ובמשך חודשיים נראה היה שהוא מקיים את הבטחתו.אלא מה, אתמול תפסה אותה

במעלית רוחמה השכנה, זו מוועד הבית שמרכלת ויודעת הכל על כולם. "תגידי אורלי", אמרה לה,

"איך העוזרת הרוסייה החדשה שלך?".אורלי, שלא ידעה על מה היא מדברת, אמרה לה שאין לה

עוזרת וכי יתכן שטעתה וראתה את הרוסייה נכנסת לדלת אחרת.אבל בדרך לעבודה היא לא הפסיקה

לחשוב על העוזרת הרוסייה והחליטה להגיע אלי.שנינו הגענו למסקנה ש"העוזרת הרוסייה" היא נערת

ליווי שהגיעה לעמוס אחרי שעבד במשמרת לילה, בזמן שאורלי היתה בעבודה.כשאורלי אמרה שהיא

מבקשת מעקב אחר בעלה הסברתי לה שאין צורך בכך. "חבל שתוציאי כסף על מעקבים כשאנחנו יודעים

שבעלך מכניס בחורות הביתה. בואי ננצל זאת ונשים מצלמות זעירות בבית ונצלם את הנכנס והיוצא".

אורלי היתה לקוחה ממושמעת וקיבלה את המלצתי. סיכמנו על מחיר ועל מועד להתקנת המצלמות. בערבים

עמוס עבד במונית ואיריס למדה בחוג באוניברסיטה בימי חמישי. קבענו שביום חמישי בערב נתקין את המצלמות.

ביום חמישי בערב שתיתי לימונדה קרה בביתה של אורלי שעה שהטכנאים שלי עבדו במרץ על ההתקנה.

עברו שעתיים לערך וסלון הבית וחדר השינה היו תחת עינה הפקוחה של מצלמה זעירה שהוסתרה בתוך

אהיל גדול ויפה שעמד בסלון, ובפתח המזגן שהיה בדיוק מעל המיטה הזוגית בחדר השינה.

הסברתי לאורלי היכן החבאתי את הוידיאו (זאת כמובן שלא אוכל לגלות לכם) והדרכתי אותה כיצד להחליף

קלטת בכל יום ולצפות בה בוידיאו הרגיל שבביתה.אורלי היתה לקוחה מיוחדת. בדרך כלל במקרים כאלה

נוטות לקוחותיי הנשים לעורר קשיים. "אין לי ידע טכני", "בוא תחליף אתה קלטות", וכיוצ"ב.אורלי היתה פשוט

10 והבטיחה לעשות הכל על מנת לעזור לי, ובעצם לעצמה.חזרתי למשרדי וחיכיתי לטלפון ממנה.

במקביל (את זאת לא גיליתי לאורלי) הפעלתי את מקורותיי בקרב נהגי המוניות בעיר. יש כאלה שחייבים לי

לא מעט (לא כסף). כשסיפרו לי שעמוס ידוע כחובב זונות והימורים ידעתי שאצליח לתפוס אותו.מה שעוד

אמרו לי היה למורת רוחי. עמוס הוא איש אלים, אלים מאוד.כעבור יומיים אורלי התקשרה וביקשה להגיע

למשרד. כשהגיעה עם 2 קלטות וידיאו נכנסנו לחדר הצפייה.היא ביקשה שאריץ את הקלטת קדימה עד

שעה מסוימת, שם נראה עמוס יושב בסלון. כעבור דקה נכנסה לדירה צעירה בלונדינית. היא לא הרבתה

במילים והתפשטה תוך דקה. לאחר שבדקה את גופו של עמוס, בעיקר בחלק התחתון, הוא משך אותה

לחדר השינה וכעבור שעתיים היא יצאה משם בחיוך רחב, לא לפני שעמוס הניח בידה שטר של 100$.

שאלתי את אורלי מה ברצונה לעשות."להתגרש", ענתה לי חד משמעית.

הסברתי לה על הכנת התיק שלה לקראת הליך משפטי.היא סיפרה שעמוס נוהג לעשות לא מעט כסף

"שחור" ומצהיר על שכר נמוך יותר. אמרתי לה שגם לכך יש פתרון והצגתי אותו בפניה. היא הסכימה גם לכך.

המשכנו לשוחח על נושאים נוספים.למחרת בערב המתנתי לעמוס סמוך לביתו.בשעה 18:00 בדיוק הוא

נכנס למונית שלו שחנתה מתחת לבית.אני בטוח שהוא שמח מאוד כשבהמשך הרחוב במרחק של

100 מטר משם, עצר אותו נוסע תמים שביקש להגיע לתל אביב. אותו נוסע תמים היה כמובן אני.

כשהגענו לתל אביב הוא דרש 55 ₪. הוצאתי 70 ₪ ושמתי על המושב, הודיתי לו ויצאתי במהירות

מהמונית. עמוס המשיך לנסוע עוד מעט ונעצר ברמזור אדום. ואז לפתע רצתי למונית ודפקתי על

החלון. "שכחתי את התיק שלי במושב האחורי", אמרתי לו.הוא נתן לי את התיק. הודיתי לו על שהוא

כה נחמד והוא המשיך לנסוע. כמובן שבתיק ש"שכחתי" היתה מצלמה סמויה שצילמה אותו מקבל

ממני כסף בלי להוציא קבלה.במהלך השבוע שאחר כך עשו לו את אותו התרגיל 3 מעובדיי. בטח

עמוס חשב לעצמו, 'איזה שבוע מוזר. כולם שוכחים אצלי תיקים'….

בכל המקרים הוא תועד כשהוא מקבל כסף בלי להוציא חשבונית כנדרש.קיבלתי מאורלי קלטות נוספות.

בשתיים מהן הוא נראה מארח את אותה בלונדינית, שכנראה שהיתה נערת הליווי החביבה עליו.

בתום 4 ימים הגעתי לביתה של אורלי כדי לקחת את הקלטות. המלצתי לה לפנות לעורכת דין טובה

לענייני גירושין, כזו שאני יודע שתלמד את בעלה קצת דרך ארץ כשיעלה על דוכן הנתבעים בבית הדין

לענייני משפחה.חזרתי למשרד, הכנתי כוס קפה גדולה, הדלקתי את הוידיאו והכנסתי את הקלטת

הראשונה של אורלי. זוכרים את הקלטת בה היא ביקשה שאתקדם לשעה בה מגיעה נערת הליווי?

זה גרם לי לחשוב שיש שם משהו שהיא לא רצתה  שאראה.תחושת הבטן שלי לא הטעתה אותי.

בתחילת הקלטת נראו השניים מתווכחים. ואז עמוס הפך אלים והכה אותה מכות נמרצות.

נשכתי את שפתי. אם יש משהו שאינני יכול לסבול, זה התעללות בחסרי ישע ואלימות כלפי נשים.

החלטתי לצפות בארבעת הקלטות באופן מדוקדק. עמוס נראה בהן כשהוא מכה את אורלי לפחות

3 פעמים וגם את איריס, הבת הצעירה. הוא היה אלים מאוד.ישבתי שעות רבות מול הקלטות, מדפיס

במדפסת המיוחדת תמונות בהן הוא נראה כשהוא מכה את  אשתו ובתו.כעבור יומיים נפגשתי עם

אורלי שוב.היא באה עם קלטת אחרונה שגם בה נראה עמוס מארח נערת ליווי, הפעם מישהי אחרת.

בקלטת הזו הוא שוב הכה את איריס.ריחמתי על האם והבת שחיו תחת שלטון של רודן כזה.

החלטתי ללמד את מר עמוס לקח שלא ישכח כל ימיו.קבעתי לאורלי פגישה אצל עורכת דין ממולחת,

חברה טובה שלי. לאחר ששמעה את הסיפור העצוב וצפתה בקלטות ובתמונות היא עשתה לאורלי

הנחה גדולה והחליטה לטפל בעמוס.כשתביעת הגירושין הוגשה לבית הדין לענייני משפחה פעלה

אורלי כפי שהדרכתי אותה ושוב התקנו בביתה מצלמות סמויות.כתב התביעה הגיע לעמוס בדואר רשום.

אורלי עצרה את נשימתה. כשהוא סיים לקרוא את כתב התביעה הוא הגיב כפי שחשבתי. הכה אותה

מכות נמרצות.הפעם נמאס לי. למחרת בבוקר לקחתי את אורלי ונכנסנו למפקד תחנת המשטרה

המקומית. כשהצגתי לו את התמונות וקלטות הוידיאו הוא שלח צוות סיור לביתם ותוך 30 דקות

ישב עמוס בתא החוקר המשטרתי.מפקד התחנה החליט להרחיק אותו מביתו ל-30 יום, בלי שיוכל

לקחת אפילו בגדים להחלפה.כעבור 24 שעות הוא שוחרר מהמעצר והלך לאכול במסעדת פועלים

ישנה באזור התעשייה.הגעתי לשם והצטרפתי אליו לשולחן. הוא היה מנומס ואפילו ניסה לחייך.

הוא לא צפה את אשר עומד לקרות.כשהמסעדה התרוקנה מסועדים, שלפתי מולו מסרטת וידיאו

והראיתי לו כיצד הוא מתועד כשהוא מקבל כסף מנוסעיו בלי להוציא חשבונית. בעודו עדיין בהלם

הצגתי בפניו גם את קלטות הזיונים שלו עם נערת הליווי הצעירה.האדון קיבל מכה אחר מכה. כתב

תביעה לגירושין, מעצר של 22 שעות וצו הרחקה מהבית, וכעת הופיע מולו איום חדש: מס הכנסה,

מע"מ, ביטוח לאומי וכדומה."מה אתה רוצה ממני?", שאל בזעף.

לזה חיכיתי. שלפתי מכיסי את השלב הלפני אחרון במערכה נגדו והגשתי לו את רשימת הדרישות של

אורלי ממנו. ויתור על זכויותיו בבית המשותף, העברת כל החסכונות בבנק על שם אורלי ותשלום חודשי

בסך 3,000 ₪ במשך 3 השנים הבאות עבור איריס.עמוס יישאר עם המונית בלבד. כן, וגם עם בגדים

להחלפה. לאורלי אין צורך בהם.לרשימה צירפתי את כרטיס הביקור של עורכת הדין שמייצגת את אורלי.

נתתי לו 24 שעות להגיע אליה, או שמע"מ, מס הכנסה, ביטוח הלאומי ועוד כמה מקומות ישמחו מאד

לשמוע על מעלליו במונית.קמתי והלכתי.עוד באותו ערב הוא הגיע לעורכת הדין, שם כבר חיכה לו

ההסכם. הוא חתם על כל דף ודף.אורלי הגיעה אחריו וחתמה אף היא.למחרת בבוקר אושר ההסכם

בבית המשפט.מבחינתי נגמרו המהלכים.עמוס חזר לביתו ולקח את בגדיו. מאז עברו חודשים עד

שראו אותו בעיר.אורלי ממשיכה לעבוד באותו מוסך. איריס קיבלה צו גיוס ראשון מצה"ל.

אם תשאלו אותי, אני חושב שהן מאושרות.

כן, זה היה מסע האימים של עמוס. תרתי משמע.

 

 

 

 

חפשו אותנו ב-   ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.

את ספרו של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il