דני היה גבר צעיר בסוף שנות העשרים לחייו, עצמאי, בעל עסק למיגון לרכב ואביזרי

יוקרה, עסק נחמד שהיה קטן לפני 8 שנים, גדל והתפתח והצליח. ההצלחה והביקוש

הגדילו את מספר העובדים ובהם גם פקידה נחמדה, נטלי, שהחליפה את אימו של

דני שעבדה איתו.

נטלי התחילה כפקידה, בחורה יפה צעירה, משכילה ומזה 4 שנים הפכה לאשתו של

דני. עברה שנה ולבני הזוג נולד ילד.

דני ישב במשרדי וסיפר את סיפורו, "לאחרונה החלה נטלי להתאמן בקאנטרי

המקומי, בהתחלה יום בשבוע, אחר כך יומיים ולאחרונה הולכת יום יום, לפעמים

מיד מהעבודה ולעיתים כשאני מגיע היא משאירה אותי עם הילד ונעלמת לשעתיים

שלוש". הסברתי לדני שבשל חשש זה אין צורך עדיין בשרות של חוקר למעקב, אבל

הוא המשיך, "אשתו של אחד העובדים שלי עובדת בקאנטרי כמזכירה וזו סיפרה לו

כי לאשתי יש רומן עם צעיר מהמקום. העובד החזיק זאת בבטנו כחודש ימים עד

שהעיז לבוא ולספר לי כי משהו קורה עם אשתי בקאנטרי. האמת היא שחשדתי,

אבל עכשיו אני בטוח ומשוכנע שצריך מעקב".

הסברתי לו את ההשלכות והבנתי שברצונו חד משמעית להתגרש, יחדיו תכננו דרך

פעולה וקבענו על תחילת מעקב כבר למחרת היום.

כשנטלי הודיעה שהיום תלך להתאמן מייד לאחר העבודה, התארגנו למעקב בסמוך

לבית העסק והמתנו ליציאתה של נטלי. הרכב שלה יצא מהחנייה בדיוק בשעה

16:00, הנסיעה עד לקאנטרי המקומי הייתה קצרה.

הבחורה שנכנסה לקאנטרי, נטלי, הייתה מדהימה, גוף חטוב, פנים עדינות ויפות,

פשוט אחת שגורמת לך לסובב את הראש אחריה.

ביקשתי משי, העוקב שלי שכבר היה לבוש במדי ספורט, להיכנס אחריה. כשהשומר

עצר אותו, טען שי כי ברצונו להתרשם מהמקום לפני שיזמין מנוי וכמובן שנתקבל

בזרועות פתוחות.

תוך דקות שידרה מצלמת הוידאו הזעירה מתוך כובע המצחייה של שי, תמונות

לתוך המוניטור הקטן שברכבי. שי סרק את המקום עד שהתביית על נטלי יושבת

בקפיטריה עם גבר צעיר, נאה, שרירי, הצחוקים ביניהם לא השאירו מקום

למחשבה. ידעתי שיש פה משהו והמתנתי להתפתחות.

נטלי יצאה מהקאנטרי לא לפני שדאגה שיראו אותה בחדר הכושר, כאליבי. הגבר

הצעיר הצטרף אליה כעבור דקה, כשהוא רוכב על אופנוע גדול ויפה. הנסיעה הייתה

קצרה, השניים הגיעו לבית דירות ישן ונכנסו אחד אחד לבניין.

שי הספיק לראות כי השניים נכנסו לדירה שבקומה העליונה מצד שמאל, צילמנו

הכל והמתנו להתפתחויות. עברו כשעתיים ובני הזוג לא יצאו.

צמוד לבית, מאחור, מצאתי עץ תאנה גדול. טיפסתי לראש העץ ובין ענפיו סקרתי

את חלונות הצד השמאלי ועיניי אורו. ראיתי את נטלי והצעיר במיטה. המצלמה

צילמה את המתרחש, ולמרות שנכנסתי באמצע "הסרט", אני יכול לספר לכם

שהסרט היה ארוך, אפילו אני התפלאתי על יכולתם של השניים. הספקתי לצלם את

נטלי לפני שהתלבשה כדי שהזיהוי יהיה ודאי. נטלי יצאה מהבית בגפה, נכנסה

לרכבה ונסעה לביתה, הבנתי שהדירה הייתה דירתו של הצעיר.

עברו שעתיים ודני צלצל לניד שלי, "נו, מה היה", שאל, הסברתי לו שהתעלומה

פתורה וביקשתי לקבוע למחר, אבל דני התעקש, "עכשיו, אצלך במשרד!", מה

יכולתי לומר לבעל שלפני רגע בישרתי לו כי לאשתו יש מאהב.

כשנפגשנו במשרד, עשיתי "ריכוך" לפני הצגת העובדות ואז הקרנתי לפניו הכל. דני

היה מזועזע, "אייל", אמר לי, "בהכל הצלחתי בחיים, חוץ מבחירת רעייתי" ועיניו

הושפלו, ניחמתי אותו והסברתי לו כי כל סוף הוא התחלה.

בשלב זה ביקש דני המשך חקירה, הוא רצה לדעת עוד פרטים על הבחור שלקח לו

את אהובתו, אם בנו.

למחרת עבדו מיטב המוחות במשרדי על איסוף פרטים אודות הצעיר. מיכל נשלחה

לבית בו היה "האירוע" וחזרה עם ממצאים מרעישים. יוסי הביא פרטים נוספים

ובשעות הצהריים התמונה הייתה מלאה.

זימנתי את דני במהלך היום וסיפרתי לו, הדירה היא לא דירתו כמו שחשבנו,

מדובר בבית שנשכר לפני חודשיים על-ידי אישתך! שמשלמת בעבור המקום 300$

בחודש. הצעיר נשוי, אב ל- 2 ילדים ומתגורר בשכונת יוקרה בעיר שלך, הנחתי

בפני דני את כל הפרטים כולל מקום עבודתו של הצעיר, מקום עבודתה של אישתו,

טלפון שלהם, כולל סלולארי ואפילו העתק החוזה שנחתם עם אשתו נטלי והזקן.

דני שילם לי ביד נדיבה ונפרדנו לשלום.

כעבור חודש לערך החלפתי רכב ונדרשתי להתקין מיגון נוסף, כמובן שהחלטתי

לבקר את דני, זה שמח לראותי. נטלי הייתה שם ואני התפלאתי, בזמן שדני הרכיב

לי את המערכת בעצמו סיפר לי כי כבר למחרת ניגש למקום עבודתה של רעייתו של

הצעיר, "רציתי נקמה", אמר לי, "ואל תשאל אותי לאן הגעתי, הבחורה יפיפייה,

תחילה דחתה אותי, למחרת התקשרה וישבנו בבית קפה בתל אביב. הצגתי בפניה

הכל, היא לא הייתה המומה, היא חשדה שבעלה בוגד כבר מזמן. לאחר הקפה

שוחחנו בטלפון פעם, פעמיים ונפגשנו שוב ומאז אנחנו נפגשים בדירה שאני שכרתי

בתל אביב, גם אני 'התחלתי להתאמן' במכון כושר, אבל בתל אביב".

נו, ועד מתי? שאלתי שאלת תם והוא ענה, "עד שאגמור את ענייני הכספים, אתה

יודע 'גרוש לבן, ליום שחור', בינתיים אני מכין את הקרקע, בקרוב אתגרש".

כשהגעתי לתשלום קיבלתי הנחה קטנה, נטלי שהביטה בי שאלה, "מי זה הבחור

הנחמד שקיבל הנחה ממך, דני?", "חבר ותיק" השיב דני, חייך לעברי וכך נפרדנו,

ומאז לא שמעתי מהם. גם זו דרך, חשבתי לעצמי.

חפשו אותנו ב- ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.

את ספרו של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il