הסיפור השבועי "משבר גיל 40" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי – רז חקירות
משבר גיל 40 // עו"ד אייל סברו
רחל הייתה בשנות השלושים המאוחרות לחייה, אישה נחמדה, חייכנית, היא ישבה למולי ומחתה דמעות, כמות רבות לפניה, שיום אחד מבינות שמשהו קורה עם אהוב ליבן… היא הייתה נשואה לשי, שיפוצניק, ויחד היו הורים ל- 2 ילדים בגיל צעיר.
הם הכירו בצבא, אחר כך יצאו לטיול ארוך בארה"ב, כשחזרו נישאו, "הוא היה הראשון שלי, אהבתי אותו בצורה… בעצם אני עדיין אוהבת אותו, אבל לא יודעת מה קרה לו"… אמרה ובכתה. ניסיתי להרגיע אותה, היא חשבה שזה "משבר גיל 40", אני אמרתי לה שלפי המחשב שלי זה קורה בכל גיל ותמיד מלווה במשבר… אצל בן הזוג שמגלה את זה, וביחד צחקנו, מה שהרגיע אותה ונתן לה להבין שהיא יכולה להרגיש חופשי איתי.
החשדות התחילו אצל רחל לפני חודש לערך, אז החלה לשים לב שיחד עם הקרירות המינית הלא אופיינית לשי שהיא חווה זה חצי שנה לערך, הוא הפך לחסר סבלנות כלפיה וכלפי הילדים בצורה מזוויעה. פעם, סיפרה לי, "היה יושב עם הילד הקטן על שיעורי הבית, היה מתעניין במבחנים שהיה מביא, אבל כעת, כעת הוא איננו מעוניין לשמוע ממנו כלום, גם מהילדה הגדולה הוא מתעלם, מרבה לצעוק, לכעוס, אבל כל זה כלום, יכולתי בנקל לחשוד שמדובר במשהו זמני, לעיתים הוא לחוץ בעבודה, בבנק וזה קרה בעבר, אבל לפני יומיים, כשנכנס למקלחת הצצתי בטלפון הנייד שלו ונכנסתי להודעות ה s.m.s ואל תשאל מה שראיתי, 'חולה עליך', 'לא יכולה בלעדייך', כתבה לו מישהי, מירה, לא יודעת מי זו מירה, אבל מה זה ההודעות האלה… התחלתי לחפש בשיחות היוצאות וראיתי שהוא מדבר איתה 30 פעמים ביום, בכל פעם זמן ארוך, איתי הוא ממהר לסגור את הטלפון, איתה"… והתחילה לבכות שוב. שאלתי אם היא דיברה איתו על זה, אבל לשמחתי היא לא אמרה מילה, "מיד קבעתי אצלך פגישה", אמרה לי ואני חיזקתי אותה, כי באמת אין לי הרבה כמותה, רובן קודם כל ממהרות לדבר עם הבעל ואחר כך כשהוא כבר יודע שהן יודעות והוא פשוט "מסבן" אותן, הן באות, אבל לי זה לא משנה, לא כך ולא כך.
דיברנו וקשקשנו עוד זמן מה, אחר כך נפרדנו והחלטנו כי אתחיל בבירורים על מספר הטלפון הנייד הזה ואחר כך נתחיל במעקבים, עוד באותו היום שביקרה אצלי כבר ידעתי מי עומד מאחרי הטלפון, פשוט חייגתי והגב' ענתה לי, "מירה שלום", "שלום", עניתי, "האם הגעתי לארכיטקטית?" שאלתי, "מעצבת פנים!" ענתה לי, "אה, סליחה", אמרתי, "מעצבת פנים, קיבלתי את הטלפון שלך מחבר שלי, אני בונה בית"… והמשכתי לשוחח איתה עוד 10 דקות שבסופן ידעתי בדיוק מי
הבחורה !!! עכשיו תישאלו איך ידעתי שהיא כזאת ??? פשוט מאוד ! כבר היו לי לפחות 2 מעקבים שבהם הוברר שהשיפוצניק והאדריכלית הפכו לזוג אוהבים, ובגלל שידעתי ששי הוא שיפוצניק, ניסיתי, מה יש לי להפסיד ועובדה שזה
הצליח !!!
למחרת בבוקר חייגתי לרחל, "אני באמצע ההליכה על ההליכון, אחזור אלייך", אמרה לי. כשחזרה סיפרתי לה כי יש לי את כל הפרטים ואני ערוך למעקב אחר שי, היא איחלה לי בהצלחה ואני סיימתי כי הצלחתי תהיה הצלחתנו.
למחרת בבוקר התמקמתי בסמוך לביתם, בניין דירות חדש בשכונה חדשה לגמרי, שי יצא מהבית ב- 06:30 בדיוק, כפי שרחל אמרה, נכנס לטנדר המאגנום שלו והחל בנסיעה, את 2 הפועלים שלו אסף מצומת מרכזית אחת, משם המשיכו לכיוון שכונה של וילות יוקרתיות. שי ירד עם הפועלים והם נכנסו פנימה, תוך דקות יצאו שוב, אספו המון כלים מארגז הרכב ונכנסו שוב , התמקמתי לא רחוק מהם והכנתי עצמי להמתנה, ואכן עברו 3 שעות עד ששי יצא לרכב, הניע והחל בנסיעה, אני כמובן אחריו. נסענו לכיוון העיר הגדולה, הגענו לבניין מגורים חדש ובחורה בשנות השלושים, נראית צעירה משי, חיכתה עם קלסר בכניסה לבניין, שי עצר לידה והיא קפצה לרכב, הספקתי לצלם אותה נכנסת לרכב, הם התחילו בנסיעה, הצלחתי לראות אותם מצחקקים, לא הייתה שום נשיקה בכניסה לרכב , מה שערער מעט את בטחוני באם מדובר בגברת שלנו. הם נסעו לכיוון כיכר המדינה, כשהגיעו, שי החנה את הרכב על המדרכה הסמוכה לבית קפה, נתתי להם להיכנס לבית הקפה, צילמתי אותם, עד לרגע זה לא היה שום מגע, כשהוגש להם הקפה, הרכבתי את משקפי התדמית שלי (כשמם כן הם) ונכנסתי עם המצלמה הסמויה לבית הקפה, לקחתי שולחן רחוק מהם, מאחור, כשהם עם הגב אלי, זו הייתה זווית מצויינת לתיעוד, כיוונתי את המצלמה שהוסלקה בתוך תיק הפאוץ שלי תוך שאני מניח אותו בצורה תמימה על השולחן והזמנתי אספרסו כפול וקוראסון. הם צחקו וצחקו, בשלב מסויים הצלחתי לשמוע אותה עונה לטלפון בשם מירה ואז כבר ידעתי שזו היא, הם אכלו ארוחת בוקר שכללה אומלט, גבינות, סלט ומיץ תפוזים, בשלב מסויים קלטתי את שי מלטף את גבה של הגברת, עכשיו כבר ידעתי שיש משהו בין השניים.
עזבתי את המקום לפני שהם קמו, חזרתי לרכב ועכשיו חיכיתי שהם יקומו. כשהם קמו צילמתי אותם נכנסים שוב לרכב, את ידו של שי הספקתי לצלם מחליקה על ישבנה של המעצבת ואין ספק שהיה לה ישבן מעוצב. הם התחילו בנסיעה, כשהגיעו לאצטדיון יד אליהו, נכנסו לחניון, נתתי להם דקה מתוך ידיעה שאין להם לאן לברוח ונכנסתי גם אני, ראיתי אותם מתמקמים בקצה החניון, בסמוך לבריכת גלי-גיל הותיקה, תפסתי פינה רחוקה מהם והתחלתי להכין עצמי. תחילה פרשתי את הצלון הקפיצי על השמשה הקדמית של הרכב, אחר כך הרכבתי את מכפיל הזום שהיה לי בתיק הציוד לעדשת המצלמה שלי, עשיתי ניסוי ו… יפה, אמרתי לעצמי, המצלמה עם המכפיל נתנה לי לצלם את הנחיריים של שי ואת הנקודת חן על הלחי של הגברת שבדיוק חיבקה ונישקה אותו… התחלתי לצלם אותם מבעד לצלון שלי ודרך השמשה האחורית של המאגנום של שי, התמונות היו ברורות מאוד, שי ומירה התנשקו, התחבקו והתגפפו, בשלב מסויים הראש של מירה נעלם לי והראש של שי נמתח לאחור, הבנתי בדיוק מה הולך שם, אני חושב שגם הדיינים בבית הדין יבינו, חייכתי והמשכתי לצלם, אחר כך הם "נסעו לחיפה" (אבל הרכב נשאר עומד במקום) וגם את זה צילמתי. כשעברה פחות משעה והרכב הונע והילוך אחורי שולב, "זריזים" אמרתי לעצמי, הנעתי גם אני, נתתי להם לצאת מהחניון, נסעתי אחריהם, שי לא חשד במאום, הוא נסע לאט, כנראה להרוויח עוד כמה דקות במחיצת אהובתו החדשה. הם הגיעו למקום בו אסף אותה לפני קצת יותר משעתיים, הם התנשקו ארוכות לפני שירדה מהרכב, אחר כך כשהייתה כבר בדרך לאינטרקום והוא צפר לה והפריח נשיקה באוויר והיא החזירה לו… וואי, וואי, וואי, חשבתי לעצמי, איזו אהבה… מעניין איך תגיב רחל כשתראה זאת… את הבעל "המצוי במשבר" שלה. בתוך תוכי כבר ידעתי את התשובה.
בשלב הזה כבר ירדתי מהמעקב, הספיק לי החומר שהיה במצלמת הוידיאו. חזרתי למשרד, חיברתי את המצלמה למדפסת והתחלתי להדפיס תמונות, והן היו ברורות… טלפנתי לרחל, קבעתי איתה למחרת בבוקר והיא אכן הגיעה, מלווה בחברה טובה, הצגתי בפניה את סרט המעקב, היא הייתה… המומה, בהתחלה ניסתה להפגין חוזק, סיננה קללות כמו "בן זונה", "בת זונה" ועוד כמה אבחונים בעניין הוריו של שי, אבל בשלב מתקדם התפרקה, גם החברה לא עזרה, הדמעות זלגו. נתתי לה את החומר ונפרדנו, מאז לא שמעתי ממנה, מהחברה שלה דווקא כן, בימים אלו אני באמצע המעקבים על הבעל שלה, גם הוא "במשבר גיל 40", ככה היא חושבת לפחות… "משבר גיל 40", הצחקתם אותי…
חפשו אותנו ב- ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.
את ספרו של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.
הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.
