הסיפור השבועי

המורה לנהיגה // עו"ד אייל סברו עפרה הייתה אישה בשנות הארבעים המוקדמות לחייה, פצצה לא נורמלית, בעלה רמי היה מורה לנהיגה אחד מהידועים באזור השרון, היה בעליו של בית ספר לנהיגה שהעסיק 10 מורים לערך, הכסף זרם בשפע, עפרה לא הייתה צריכה לעבוד, כל היום הייתה בחדר כושר, מנוייה של "הולמס פלייס" ברעננה, שם גם

סליחות // עו"ד אייל סברו יום הכיפורים מזכיר לי תמיד את הסיפור על ערן, סיפור שקרה לי במהלך השנה שעברה, ובגלל שהיו בו המון המון "סליחות" קושר אצלי ליום הכיפורים. ערן היה גבר בשנות הארבעים המוקדמות, ממוצע קומה, ממוצע משקל, שיער שחור קצוץ וידיים של יהלומן, אצבעות דקות, עדינות, למעלה מ- 15 שנים עסק ביהלומים,

 הד"ר והמלכה/ עו"ד אייל סברו היא הייתה בלונדינית, זאת אומרת צבועה בלונדינית, הערכתי את גילה כ-55 לערך, אחר-כך הסתבר לי שטעיתי ב-4 שנים לטובתה, היא בהחלט נראית טוב לגילה. "קראתי עלייך רבות, יש לי גם חברה שנהנתה משרותייך", "רגע רגע..." אמרתי, "אני מקווה שהיא סיפרה לך על שרותיי המקצועיים, כי זה נשמע לא טוב 'נהנתה

עכבר העיר ועכבר הכפר //  עו"ד אייל סברו החיים בקיבוץ הם כיף אחד גדול, אם תשאלו אותי לפחות, אמנם עובדים ועובדים קשה, אבל חוסר הרדיפה אחר החומריות, השקט הנפשי שבהגשת ארוחת הבוקר, הצהריים והערב, החברה הקטנה שבה כולם מכירים את כולם ואין ממה להתבייש, או מה להסתיר, לעניות דעתי נותנים לך ב long run, חיים

מתחת לאף  //  עו"ד אייל סברו אבי היה באמצע שנות ה – 40 לחייו. סוכן ביטוח במקצועו, איש נחמד ומנומס, לא אבטיפוס של סוכן הביטוח "המציק", לכן אהבתי אותו. כשביקש פגישה עמי לא חשבתי פעמיים וקבענו למחרת בבוקר. חשבתי שאולי חורג ממנהגו ומנסה למכור לי איזו שהיא פוליסת ביטוח לכלב שעוד אין לי. אתם יודעים,