אודות מנהל האתר

מחבר זה עדיין לא מילא את כל פרטים.
עד עתה מנהל האתר יצר 29 רשומות בבלוג

הסיפור השבועי – "אסור היה לי" עו"ד אייל סברו – רז חקירות

הסיפור השבועי - "אסור היה לי" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי - רז חקירות די! אני לא יכול... זרקתי את המצלמה על השיח הגדול לשמאלי, וקפצתי מעליו, נשרט, נחבל.   הוא היה רכון מעליה, מכנסיו מופשלים. תפסתי אותו בשערותיו הארוכות ומשכתי בחוזקה למעלה. "אייי...", הוא צעק וסובב את ראשו לראות מי זה שמפריע לו לבצע את זממו, אבל הוא לא הספיק לראות. באותו רגע האגרוף

אוגוסט 20th, 2018|הסיפור השבועי|

הסיפור השבועי – "יחסי עובד מעביד" עו"ד אייל סברו – רז חקירות

הסיפור השבועי - "יחסי עובד מעביד" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי - רז חקירות ספי היה בסוף שנות ה-20 לחייו. למעשה כשהגיע אלי סיפר כי בעוד חודש יהיה בן 30, ועד כמה מר גורלו שבגיל כזה הוא נאלץ להשתמש בשירותי משרד חקירות. גלי אשתו היתה זבנית בחנות בגדים במרכז העיר. כשהראה לי את תמונתה נדמה היה לי שאני מכיר אותה. כשנקב בשם החנות בה היא

אוגוסט 12th, 2018|הסיפור השבועי|

הסיפור השבועי – "שובר שיא" עו"ד אייל סברו – רז חקירות

הסיפור השבועי - "שובר שיא" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי - רז חקירות היא ישבה למולי, עיניה דומעות, קטנות, כפות ידיה מחזיקות בטישו שהיה כבר ספוג בדמעות שהורידה במשך כל השעה האחרונה. אורלי סיפרה לי על מעללי גבי, בעלה, מתכנת המחשבים בחברה גדולה. "בהתחלה זה היה רק דחיפה, אחר-כך סטירה, ובשנים האחרונות בכל פעם כשעצבנתי אותו, חטפתי מכות", ייבבה "עכשיו כשיש לו מישהי, אני לא

אוגוסט 5th, 2018|הסיפור השבועי|

הסיפור השבועי – "כושר, כושר ועוד כושר" עו"ד אייל סברו – רז חקירות

הסיפור השבועי - "כושר, כושר ועוד כושר" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי - רז חקירות התאמנתי חזק. השרירים כאבו לי, הרגשתי כאילו כל יד שוקלת טון וחצי - אבל זה לא עניין אותי. הבטתי איך הבחורה שמולי  רצה על ההליכון. נזכרתי באחת דומה לה, לפני שנה לערך. הזיכרונות העבירו לי את הזמן שרץ לאחור... הכל התחיל לפני שנה וחצי לערך. החלטתי שהגיע הזמן לשרוף קצת קלוריות. הקיץ

יולי 29th, 2018|הסיפור השבועי|

הסיפור השבועי – "לונדון לא מחכה לי" עו"ד אייל סברו – רז חקירות

הסיפור השבועי - "לונדון לא מחכה לי" עו"ד אייל סברו חוקר פרטי - רז חקירות היא הגיעה אלי בבוקר יום ראשון. השבוע רק נפתח, עוד לא הספקתי ללגום את הלגימה הראשונה של הקפה, והיא דפקה בדלת ונכנסה. "בוקר טוב", אמרה, "מה שלומך ?". "בסדר", עניתי, "אנחנו מכירים?"... ואז... "וואהו !!!", קפצתי כנשוך נחש ונעמדתי על רגליי. שירי... שירי שלי... זיהיתי את החיוך. היו לה עיניים

יולי 15th, 2018|הסיפור השבועי|
‪Google+‬‏