תחושת בטן //  עו"ד אייל סברו

 

כבר סיפרתי לכם על תחושת הבטן של הנשים שמגיעות אלי, אמרתי כי לעולם, כשתשב אצלי לקוחה ותתעקש ש"משהו קורה" עם בעלה, ולמרות שלי באופן אישי לא יראה דבר "דומה" למה שהיא מספרת, תמיד אאמין לה, אזרום עם תחושותיה וכמעט תמיד אגיד לעצמי בסופו של תיק כזה "תחושת הבטן" חזקה מכל דבר.
כך גם היה עם נעמה, צעירה באמצע שנות ה- 30 לחייה, אם לתאומות בנות 4, בעלת משרד לפרסום ויחסי ציבור, אישה מצליחה, יפה, גבוהה, בלונדינית, חזה שופע, שלימים הוברר לי שעבר תחת ידו של פלסטיקאי טוב וישבן חטוב. כשישבה במשרדי חשבתי כי היא מדמיינת לחלוטין, בעלה, עמנואל, מבוגר ממנה בשבע שנים, בתחילת שנות ה- 40 לחייו, נמוך קומה, קירח, שמנמן, בעל "פיצוחיה" במרכז העיר, איך התחברו ביניהם האל יודע. איך קרה שהיא יושבת מולי עצובה ודומעת ולא הוא, שהרי הבחורה שלמולי, כשהיא עוברת ברחוב אין גבר שלא מסובב את ראשו.
אז מה לעזאזל קורה פה? תחושת בטן קוראים לזה, תחושת בטן !!!
נעמה סיפרה לי, כי משהו משדר לה שעמנואל בוגד בה. ניסיתי להבין מי משדר לה, אולי מישהו שרוצה שהיא תיתמך בו וממציא סיפורים, גם בחברים כאלו נתקלתי. אולי "בעלת אוב" שסוחטת ממנה כספים, גם בכאלה נתקלתי, אבל לא. לא זו ולא זה, נעמה סיפרה לי כי היחסים בינה לבין עמנואל מצוינים, אנחנו שוכבים 5 פעמים בשבוע ולפעמים יום יום, פתחתי זוג עיניים מיד רציתי להכתיר אותה כ"אשת השנה", אבל שתקתי… הוא לא יוצא לחוגים, לא נעדר מהבית בגפו בכל זאת אני בטוחה שהוא בוגד בי!!!

לאחר שיחה ממושכת הסכמתי לבדוק את חשדותיה, קיבלתי תמונה של עמנואל, את סדר יומו וצ'ק שמן ויצאתי למעקב בן יומיים. ביום הראשון למעקב המתנתי לעמנואל תחת ביתו ב- 08:00 בבוקר, הוא ונעמה ירדו ביחד מהבית, דירת גג, שכונה חדשה בעיר, היא לבושה במיני צמוד וחולצה חושפת בטן שרירית והוא… (חבל על הזמן), לא יכולתי להוריד את עיני ממנה, חתיכה אמיתית, סיננתי בקשר ועוקבי הבזיקו במצלמות את עמנואל נכנס לג'יפ שלו ונוסע מהמקום. עמנואל הגיע לפיצוחיה, המעקב היה משעמם, למעט העובדה כי "החתיך" דפק שוקולדים כמו שאני עונה לטלפונים ביום, הרבה מאוד.
לא היה לו שום קשר למישהי. בצהריים נסע לביתו, אכל צהריים שעה ומחצה ושב לעבודתו, בדיוק כמו שנעמה תיארה, בשעה 22:00 סגר את הפיצוחיה ונסע לביתו ישירות. למחרת שוב המתנתי עם עוקביי בסמוך לביתה של נעמה. עמנואל ירד מהבית, נכנס לג'יפ, נסע לעבודה, עד הצהריים לא עשה כלום, בעצם סליחה, כן עשה, אכל המון שוקולדים!!! אכל ארוחת צהריים בבית, חזר לקיוסק ובשעה 22:00 בדיוק הוריד את הסורגים הכבדים וחזר לביתו.

למחרת היום, השלישי למעקב, נפגשתי עם נעמה במשרדי, הצגתי בפניה את סרט הוידאו והיא הייתה מאוכזבת נורא, אבל לא יכולתי שלא להסביר לה, כי אני רק מצלם עובדות!!! ועובדה היא שאהבתו היחידה של עמנואל היא כנראה אליה ואולי לשוקולדים… אבל בטח לא למישהי אחרת. נפרדתי מנעמה המתוסכלת, חשבתי שלתמיד, אבל כעבור שבועיים הגיעה אליי שוב. שוב שיחה ארוכה ושוב מעקב ושוב האדון עמנואל לא בוגד בה… מה עושים??? ישבתי עם נעמה והסברתי לה שאלו הם פני הדברים, אבל תחושת הבטן שלה סירבה להיעלם. ניסיתי להסביר לה שהוא עובד, אבל היא סירבה "לקפל זנבה", הסברתי שוב שהזמן היחידי שהוא יכול לבגוד זה בבית, בצהריים, כי בכל שעות עבודתו, אני עם מצלמה פתוחה על הקיוסק, 5 מטר ממנו והוא לא זז מהמקום. נעמה סיפרה לי כי לא ייתכן שהוא מזמין מישהי הביתה, כי בבית ישנה "בייבי סיטר", אישה מבוגרת ממנו ב- 10 שנים ששומרת על התאומות עד שנעמה חוזרת מהעבודה בערך ב- 16:00.

עכשיו אורו עיני… למה לא סיפרת לי על כך קודם? שאלתי אותך הרי האם יש אישה נוספת בסביבה, נעמה צחקה על כי חשדתי מיד במטפלת וגיחכה, זאת לא אישה, זאת קרנף… אני לא חייכתי, הצעתי לה לשים מצלמה סמויה בבית. בהתחלה סירבה ורצתה עוד יום מעקב ואז אני סירבתי. אמרתי שאינני מוכן לבצע ימים נוספים, כשלדעתי המקצועית אין סיבה לעשות זאת, במיוחד לא לפני שאבדוק מה קורה בבית, לבסוף הסכימה. תאמנו זאת ליום ו' כשהמטפלת איננה, היא בבית עם התאומות ועמנואל בעבודה. הגעתי עם הטכנאי, התקנו את המצלמה הסמויה בסלון הדירה. לאחר שעתיים נפרדנו ממנה, לא לפני שהסברתי לה איך להחליף קלטות מדי יום ביומו. ביום שני בבוקר, נעמה התייצבה במשרדי עם הקלטת של יום ראשון, "אני רוצה לראות", חייכה אליי ונכנסנו יחדיו לחדר הצפייה. ראיתי את המטפלת מגיעה לעבודה, אישה בתחילת שנות ה- 50 לחייה, כבדת משקל, שחורת שיער וכהת עור, ההפך הגמור מנעמה. בצהריים הגיע עמנואל, נכנס בדלת, פשט חולצה, נשאר עם כרס גדולה וחשופה וישב בסלון. תוך דקה היה מונח מגש ועליו קציצות ואורז על השולחן, עמנואל אכל לשובע, מהלך הארוחה הגיעה המטפלת לסלון, התיישבה לידו, כשהניח עליה את ידו, נעתקה נשימתי, כשהוריד ממנה את חולצתה רציתי לצעוק "גוועלד", כשהוריד ממנה את מכנסיה או "האוהל" יותר נכון, יצאתי מחדר הצפייה מחזיק את ראשי בשתי ידי. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, "הבן אדם פשוט קרימינל, קרימינל", סיננתי לעצמי.

מיס עולם נמצאת לו בחדר השינה והוא דופק את העוזרת שנראית כמו שהיא נראית… הייתי בהלם מוחלט, נעמה הייתה בהלם לא פחות. חשבתי שהיא תבכה, כמו מה שקורה בדרך כלל, אבל היא יצאה מחדר הישיבות ופתחה עליי בצרחות, "אתה רואה, אייל, תחושת הבטן שלי לא שיקרה… ידעתי שהמניאק בוגד בי". בקיצור, הם כמעט מתגרשים, עשו הסכם ונמצאים על סף ניתוק, תאמינו לי, הייתי מוכן להתחתן איתה… רק אם היה מותר לשאת אישה שנייה, כי על חני שלי אני לא מוותר בקלות!!!

 

 

חפשו אותנו ב-  ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.

את ספרו של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il