"הנקמה שלי" / עו"ד אייל סברו
אתי היתה אישה בשנות הארבעים המוקדמות לחייה, דקת גיזרה, עצמות לחיים
בולטות ועיניים ירוקות גדולות שיחד עם שיער שחור חלק וארוך עשו אותה לאישה
יפה. כשסיימתי את ההרצאה בבית נעמת באזור הצפון, עמדה בצד והמתינה עד
שאחרונת הנשים תסיים את שאלתה ותמתין לתשובתי ואז ניגשה אלי.לאחר 3 דקות
כבר יכולתי לתאר מה עומד מאחורי האישה הנאה הזו. אתי התעניינה ביכולתי
להוכיח כי בעל של "חברה" טובה שלה מכה אותה לעיתים קרובות. כבר סיפרתי
לכם על הגישה ה"ישראלית" הידועה כי במקום לבוא ולשאול אותי על הבעיה
הספציפית בלי או עם לומר מי נשוא הבעיה, מעדיפים תמיד הישראלים/ות
לספר את הבעיה על "דודה", "חבר", "שכנה שלי" וכיוצ"ב, כאילו ואינני
מבין …… נגיד. בקיצור, הבנתי שאתי היא אישה מוכה, הסברתי לה כי הפתרון
השגרתי לכך הוא מצלמות סמויות בבית שיתעדו את האירועים ובכך יהיה
ניתן להגיש תלונה במשטרה, לבסס את הטענות ובהמשך להרחיק את הגבר
מהבית, וכן הלאה. "הבעיה עם האישה הזו" המשיכה אתי, "שבעלה הוא טכנאי
של מצלמות כאלו, הוא ירגיש בודאות"… הסברתי לה שלא ייתכן וישים ליבו לכך
מאחר והמצלמה זעירה, מצלמת עדשה בגודל חצי ראש גפרור וכשהיא מוסלקת
בתוך הבית יהיה קשה לתפוס אותה. אתי הבטיחה כי תעביר את המידע "לחברה"
ותהיה איתי בקשר. סיימתי את הביקור במועדון כשאני אומר לאתי שהדיסקרטיות
במקצוע שלי היא מעל לכל והיא יכולה להגיע אליי בכל עת שתחפוץ.
עברו שבועיים לערך וישבנו יחד על כוס קפה במשרדי, בתחילה חייכה אתי חיוך
גדול ושובה לב, סיפרה על אודי בעלה, טכנאי בחברה למצלמות טלוויזיה במעגל
סגור, כזה שעוסק בכך כל היום ולכן חוששת.כל ניסיונותיי להסביר לה לא עזרו.
אתי החליטה שצריך פתרון אחר, מבחינתי זו לא הייתה בעיה, הצעתי לה להקליט
אותו, בשיחה נינוחה, חופשית. לתת לו להודות במעשיו ולהשתמש בכך נגדו.
גם פה אתי הפתיעה אותי, טענה כי בכל פעם שביקשה לשוחח על כך דואג בעלה
לבדוק עליה שאין היא נושאת מכשירי הקלטה, "הוא פיקח" אמרה, "אי אפשר
לעבוד עליו"… הוסיפה.חייכתי בספקנות, אני לא כל כך בטוח כמוך, אמרתי, היו
לי מספיק חכמים בקריירה, אבל בואי תני לי פרטים נוספים אמרתי.ישבנו כך שעה
נוספת, אתי סיפרה כי נישאה לאודי לפני 22 שנים בהיותה בת עשרים וקצת, נולדו
להם 3 ילדים, האחד נפטר ממחלה נוראה בגיל 12, ושניים עדיין בבית לפני גיוס לצה"ל.
סיפרה כי אודי הוא "איש מקסים" (איך אפשר?!) שלעיתים פשוט מאבד עצמו לדעת,
זה התחיל לפני שנים רבות, שנתיים לאחר שנישאה, יום אחד חזר מעבודתו וכשאמרה
משהו באשר להתנהגותו, קם והפליא בה את מכותיו.מרוב הלם לא יכלה לפתוח פה.
לא האמינה שזה קורה לה, עברו שעתיים והוא התנצל ואף הוריד דמעות, טען כי איבד
שליטה, אבל מאז…. איבד שליטה פעם בשבוע לפחות.ליבי התכווץ, הרגשתי שעיניי
מתמלאות לחלוחית גדולה… אני חייב להשתין, סליחה אמרתי, קמתי ויצאתי מהחדר.
נעמדתי בחדר הסמוך במשרדי, מסתכל לתקרה ושואף אויר רב לריאותיי, ניגבתי את
עיניי, וחזרתי פנימה…המשכתי לשמוע את אתי מספרת על הצלקות שבגופה (חלק
קטן הראתה לי) ולא הפסקתי לבהות בה, עד כמה עולמנו יכול להיות אכזר.
החלטתי לדפוק את הנבלה, עד העצם, עד שיכאב לו כמות שכאב לאשתו כל השנים
הללו.אני יודע שאסור לי להפגין רגשות, אני יודע שאסור לי להפגין מעורבות אישית,
אני יודע כי זה רק יהרוס לי את החקירה, אבל … אבל איך אפשר לשמוע את הסיפורים
הללו ולהישאר אדיש, קשה לי, סליחה.קיבלתי המון פרטים מאתי, והחלטתי כי אני
אדאג להוכחות והיא תדאג רק לעשות מה שאבקש, וכל שאבקש הוא בגדר הנורמה
במערכת היחסים ביניהם.לפני כשנתיים לערך תפסתי עובד שגנב ממעבידו בעל מסעדה
נכבד. זה הוקיר את עבודתי, ואנו נשארנו חברים עד עצם היום הזה.אתי סיפרה לי כי
לעיתים יושבים אודי והיא בימי שישי בבוקר במסעדה וסועדים ארוחת בוקר משותפת…
למחרת הפגישה עם אתי ביקרתי את חברי בעל המסעדה. שתינו אספרסו קצר וביקשתי
את עזרתו, בלי להרחיב כמובן, תוך דקות קיבלתי קופסת מפיות או בעגת המסעדנים
"דיספנסר" שהוכנס לתוך התיק שלי במהירות, נפרדתי מחברי כעבור שעה וטוסט טעים.
עברו שעות אחדות נוספות, הדיספנסר עמד על שולחן הטכנאי שלי שזה עתה סיים
עבודתו עליו, יצאתי למרחק של 100מ' לערך ממשרדי ולחצתי על מכשיר הקשר…
דבר אמרתי… הטכנאי פלט משפטים ומילים ללא חיבור ביניהם ואני שמעתי זאת באוזניה
קטנה שהייתה תחובה בתוך אוזניי, הקליטה הייתה מעולה, ללא הפרעות.
שלב א' בתיק של אתי היה כמעט מוכן.ביום חמישי הראשון לאחר פגישתנו טלפנתי
אליה, ידעתי שאודי בעבודתו, ביקשתי ממנה לקחת את אודי למסעדה לארוחת בוקר
שגרתית של יום שישי.אתי גילתה אומץ וחוזק נפשי (טוב, הייתה מורגלת בכך…)
והסכימה.למחרת ב- 9:30, יום ו', ישבתי במסעדה עם אשתי לארוחת בוקר, גם אני.
כשאתי ואודי נכנסו, סובבתי פניי לכיוון הקיר, לא רציתי שאתי תראה אותי ותתרגש.
רציתי שתהייה טבעית לחלוטין.אתי ואודי התיישבו באחת הפינות במסעדה, תחילה
נס קפה, אח"כ אומלט וכוס מיץ תפוזים, בדיוק כפי שסיפרה לי אתי על טעמו של
אודי, השניים שוחחו ושוחחו ונראה כי אודי היה כעוס מאוד.בשלב זה סימנתי בעיניי
לחברי בעל המסעדה, זה קרה למלצרית ואמר לה משהו על אוזנה, זו ניגשה לשולחן,
שאלה אם הכל בסדר כמקובל, הרימה את הצלחות הריקות והחליפה את "הדיספנסר"
באחד מלא, כי בראשון כבר לא היו מפיות.תוך שנייה קיבלתי איתות שקט במכשיר
הקשר, "הכל תקין" הייתה המשמעות, הטכנאי שלי שישב ברכב סמוך היה עד
לשיחה, עד סמוי.אתי ואודי ישבו שעתיים לערך במסעדה, אתי לא הפסיקה להוריד
דמעות, הבנתי שאודי כועס לפי שפת הגוף שלו, בהמשך היום הבנתי שהוא פשוט
כעס על כי אתי החליטה לדבר על המכות שחטפה ממנו כל השנים.
שלב א' בביצוע הושלם, עכשיו הגיע שלב ב'.טלפנתי לידידה טובה שלי, ספרית
במקצועה, שוחחתי איתה דקות ארוכות והיא כמובן הסכימה, לפני שנה לערך תיעדתי
את בעלה מכה אותה קשות, הוא הורחק מהבית בזכות קלטות הוידאו שלי, ותוך
3 חודשים הייתה הספרית גרושה, עם מזונות נורמליים וצו המורה לבעלה לא להתקרב
אליה ואל מקום עבודתה, מאז רק פרחה, הצליחה בעסקיה, והעולם חייך אליה.
כשטלפנה לחברה למצלמות טלוויזיה במעגל סגור וביקשה מערכת פשוטה למספרה,
היה זה ברור שאודי הוא זה שיגיע, שהרי המספרה הייתה סמוכה ממש לביתו.
בשעת ערב מאוחרת של אותו יום הגיע אודי למספרה והחל לעבוד, במהלך העבודה
שהתה הספרית מחוץ למספרה נותנת לאיש הטכני שבפנים את השקט המרבי לעבודתו.
אודי עבד ועבד ועבד… וכשהבחין בארנק זרוק בין הספות בחדר ההמתנה, ארנק של אישה,
חום גדול, אודי פתח את הארנק והציץ לתוכו תוך שהוא מביט ימין ושמאל, שמאל וימין.
בארנק היו 2000 $ ירוקים ו – 1000 ₪, אודי ספר את הירוקים, הביט שוב ימין ושמאל
והכניס את הארנק לתוך כיס מכנסיו. עכשיו יכולתי אני שישבתי במכונית קרובה למספרה
להוכיח לאתי שאודי "לא בדיוק" יודע לגלות מצלמות נסתרות קיימות המצלמה שלי הייתה
מוסלקת במספרה כבר לפני שנה במטרה לתעד את בעלה של הספרית אם וכאשר יגיע
למקום עבודתה. אודי סיים עבודתו קיבל צ'ק מהספרית ויצא משם בחיוך, עכשיו חייכתי
גם אני, שלב ב' בתכנית שלי הושלם. ועכשיו הגיע הזמן לעבור ושלב ג'. אוחיון היה בעליהם
של מס' מכוני ליווי באזור ת"א, לפני כשנה לערך "התיישבו" עליו חברים טובים שביקשו ממנו
דמי חסות, בתחילה נענה להם, אח"כ כשהסכומים גדלו פנה לעצתי.
הוכחות פליליות כנגדם, בשיתוף עם קצת עזרה מחברים הביאו לאחר "עימות" קטן לכך
שה"חברים" ירדו ממנו ואוחיון הפך חבר טוב שלי לעת צרה, עכשיו ביקרתי אותו אני, הסברתי
לו מספר דברים "בגדול", אוחיון היה מוכן לעשות בשבילי הרבה, ומה שביקשתי היה "קטן
עליו".באחד מימי השבוע יצא אודי מביתו בדרך לעבודה, ברחוב הסמוך עמדה חיפושית
ישנה עם גלגל מפונצ'ר ובחורה בלונדינית עם חזה ענק שמבקשת עזרה. אודי לא חשב
פעמיים ועצר לעזור לה, כעבור 10 דקות הבחורה הייתה עם גלגל חדש ואודי היה עם
מספר הטלפון שלה. עוד באותו ערב התקשר וכשאמר לאתי שהוא יוצא ל"התקנת לילה"
(דבר שקרה אחת ל…) הסכימה מבלי לחשוד בו במאום.
אודי בילה את כל הלילה עם הבלונדה והחזה הענק, כמה יפה הוא יצא במצלמות הוידאו
שתעדו הכל. לך תסביר לאתי שאודי לא בדיוק יודע לזהות מצלמות נסתרות בגודל
ראש סיכה. עכשיו כששלושת השלבים מולאו בהצלחה הגעתי לשלב המסכם. קבעתי
פגישה עם אתי, ישבנו במשרדי למעלה משעתיים תוך שאני שואל שוב ושוב, מה
מטרתה הסופית? כשהבנתי שנמאס לה לחטוף מאודי וכל רצונה הוא להתגרש הסברתי
לה את ההשלכות העניין והיא הסכימה לכל ואפילו הצלחתי לראות "אור בעינה".
עכשיו כשידעתי שהתכנית שלי כמעט מושלמת פניתי להתייעץ עם אחד מחברי הקרובים
עו"ד לענייני אישות (גירושין).למחרת יום נוסף, בבוקר, התקשרתי לאודי, הצגתי עצמי
כמי שמצא מסמכים שלו ומעוניין לפגוש בו. תחילה סרב, אח"כ כשהזכרתי לו את מס'
החדר בבית המלון בו שהה לפני יומיים נאות להגיע למשרדי תוך שעה. לחצנו ידיים
בחום, כמעט הקאתי… התחלתי להסביר לו כי אני יודע על המכות, התנהגותו ועוד,
הסברתי לו כי אינני צד בעניין למעט העובדה שאני "איש טוב" שרוצה לייעץ לו לפני שיקבל
מכתבים מגורמים שונים (פיטורין, משטרה, רבנות, ועוד).
אודי היה בהלם טוטאלי, הסברתי לו שוב כי אני יודע הכל, פשוט ה…כ…ל, אבל הוא היה
עקשן. לחצתי על כפתור ה- play בוידאו והוא ראה עצמו "מככב" בסרט כחול, הוא פער
זוג עיניים גדולות ונהייה לבן. עכשיו אמרתי לו, שים לב, יש טיוטת הסכם גירושין
במעטפה הזו, אתי רוצה להיפטר ממך לעזאזל, לך לבית מלון יום יומיים, קח חופש
מהעבודה, שם גם ככה ידעו בעוד 3 ימים על הארנק אצל הספרית, הוא הייה חיוור כמו סיד,
הם יאשרו לך חופשה, אמרתי. תחשוב טוב על ההסכם, דבר עם עו"ד "משה" בעוד יומיים.
וליוויתי אותו בדרך לדלת המשרד. הוא לא הוציא הגה מהפה, אגב אמרתי, שמע משהו…
ולחצתי על כפתור הטייפ שהיה כל השיחה כיס המעיל שלי, הטייפ השמיעה חלק מהשיחה
של אודי ואתי במסעדה, אודי הסתכל עליי ולא אמר מילה. עברו יומיים, חברי עו"ד התקשר
עימי וסיפר לי כי משה הגיע לחתום על הסכם גירושין עוד אתמול, אבל הוא מבקש את החומר נגדו…
תגיד לו, אמרתי, שיישב בשקט, שלא יעיר דובים משנתם כי בימים אלו יהיה מובטל, לא כדאי,
שיחתום בשקט ויתאדה, סיימתי. לא אלאה אתכם, עברו חודשיים נוספים, אתי הייתה גרושה,
מאושרת, ועל שולחני מונח עד היום משהו קטן ממנה ששלחה לי, שמזכיר לי אותה מדי
פעם… את האישה המקסימה הזו.
חפשו אותנו ב- ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.
את ספרו של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.
הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.
לתגובות: eyal@raz-pi.co.il.
רוצים לקבל את הסיפור השבועי בכל שבוע מאת החוקר הפרטי אייל סברו? הצטרפו לרז חקירות בפייסבוק!
להזמנת הספרים: "סודות" של החוקר הפרטי ו"זבוב על הקיר" – חייו של החוקר הפרטי מאת החוקר הפרטי אייל סברו רז חקירות לקטעי וידאו של אייל סברו החוקר הפרטי – רז חקירות היכנסו.
"זבוב על הקיר" – חייו של חוקר פרטי "סודות" של חוקר פרטי אייל סברו – רז חקירות